קטגוריה:משלי כב כא

1. לפי הפשט, קושט היא מילה ארמית שמשמעותה אמת, כמו ב(דניאל ב מז): "עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר: "מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה"" (ובתרגומים הארמיים על התורה מופיעה לרוב המילה "קושטא"). בלשון השירה, נהוג להשתמש במילים שאולות משפות אחרות לשם גיוון ו"קישוט", כמו ב(תהלים ס ו): "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה". (מצודת ציון).

2. אולם במקרים רבים, כשאותה מילה מופיעה בשתי שפות שונות, יש לה משמעות-לוואי שונה בכל אחת מהשפות (לדוגמה: בעברית יש הבדל בין "מקום" פשוט לבין "מכון" - המציין מקום קדוש. גם בערבית מופיעות שתי המילים הללו, אלא שמשמעותן הפוכה: "מַכָּאן" הוא מקום פשוט ודווקא "מַקָאם" הוא מקום קדוש. פרופ' יואל אליצור, "מקום בפרשה" על פרשת יתרו). ייתכן שכך הדבר גם אצלנו: "יש הבדל בין קשט ובין אמת, שהאמת יהיה... אף שאין אדם יודע טעמו, והקושט הוא אם אמתתו גלויה ומבוארת לכל. רוצה לומר, המשלים שעשיתי יודיעו אותך הקושט והאמיתיות של אמרי אמת... שתבין הטעמים והדעת של האמת המקובל לך..." (מלבי"ם; ראו קשט). החכמות החיצוניות הן כמו קישוט, הן מסייעות להבין את הטעם וההגיון שמאחרי חכמת האמת וכך להציג אותה בצורה יפה יותר (כמובן יש להבחין בין העיקר לטפל - בין אמרי האמת לבין הקישוט).

1. שולחיך הם ההורים, אשר שלחו אותך לבית הספר ללמוד חכמה. כשתחזור הביתה הם ישאלו אותך "מה למדת?" (דעת מקרא). עליך לשמור את דברי החכמים היטב, בבטנך ועל שפתיך, כדי שתוכל לענות.

2. שולחיך הוא כל אדם ששואל אותך שאלה, וכאילו שולח אותך למצוא לו תשובה. כשתלמד חכמות, תדע להשיב לו אמרי אמת: "לשולחיך - לשואלך הוראה" (רש"י), "המשלים שעשיתי יודיעו אותך... האמיתיות של אמרי אמת... שתבין את הטעמים והדעת של האמת המקובל לך, וגם שתוכל להשיב אמרים אמת לשולחיך, שעל""ידי שתשיגם במופתי הדעת, וייכונו על שפתיך, תשיב גם לאחרים, ותודיעם טעמי החכמה ודעתה בידיעה ברורה" (מלבי"ם).

3. שולחך הוא ה', כמו ב(שמואל א טו יח): "וַיִּשְׁלָחֲךָ ה' בְּדָרֶךְ" (דברי שמואל לשאול) וב(במדבר טז כח): "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה" (דברי משה לדתן ואבירם). "המשל על מלאכת התורה והמצוות, כי המחזיקים בהם - שלוחי ה'" (ר' יונה על משלי י26); "אמרי - הוא נביאים כתובים, ואמת - הוא התורה... לשולחך - למי ששלחך וליווה אותך לעולם הזה, והם תורה שבכתב ותורה שבעל פה" (הגר"א על פסוקנו); ה' שולח אותנו לעולם הזה בליווי של אמרי אמת, שהם התורה והמצוות, כדי שנשתמש בהם לתיקון העולם ונשיב לו עולם משופר (ע"פ גליה).

4. ה' שולח אותנו לעולם הזה כדי שנמצא בו אמרי אמת ונשיב אותם אליו. גם בחכמות החיצוניות, של חכמים מצרים (ראו פסוק 17), יש אמת שצריך להשיב, להחזיר למקורה, אל ה' ששלח אותך לעולם הזה (ראו גם במאמר "קיום מצוות כשליחות"). אחת המטרות שלשמה האדם נשלח לעולם היא, לגלות אמרי אמת בכל מקום ולהשיב אותם למקומם, ולשם כך יש ללמוד כל חכמה שיש סיכוי למצוא בה אמרי אמת.

5. משלי אמנמופה המצרי פותחים בביטוי דומה, "And to send back a reply to the one who wrote". חלק ממשליו נועדו לאדם העובד כסופר בחצר המלך. הם מדברים על כוחה של המילה הכתובה, וכמה יש להיזהר שלא לפגוע בזולת בכתיבת מסמכים. למשל: "Do not lead a man astray <with> reed pen or papyrus document: It is the abomination of God.", "Do not enroll someone who has nothing, Nor make your pen be false." (פרק 13). ולפי זה, להשיב אמרים אמת לשולחיך = "כדי שתדע איך לכתוב תשובה אמיתית וישרה לכל אדם השולח לך מכתב".

6. בפסוק הקודם פירשנו שמועצות הם קבוצת מנהיגים המתייעצים זה עם זה. לפי זה שולחיך הוא האזרחים, אשר בחרו ומינו אותך לתפקידך, והם מצפים שתנהיג אותם בחכמה.

7. יש שפירשו את הביטוי במשמעות שלילית: שולחיך - "המטעים ומגרשים אותך מדרך האמת" (מצודות); כמו המילה שִׁלַּח שמשמעה גירש; וכשתלמד חכמות, תדע להשיב להם תשובה ניצחת.