קטגוריה:משלי יח יח

דקויות

עצומים

1. מלשון עצומה ומחאה, כמו ב(ישעיהו מא כא): "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה', הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב": "עצומים - אלו בעלי דינין... ובמשנה: שנים שנתעצמו בדין" (רש"י פירוש ראשון).

2. מלשון עוצמה וחוזק, כמו ב(ישעיהו ח ז): "וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים, אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ"*: "המתחזקים במריבה" (מצודת דוד, וכן רש"י פירוש שני), בעלי דין המסוכסכים בעוצמה רבה.

3. מלשון עצימת עיניים (רש"י פירוש שלישי), כמו ב(ישעיהו לג טו): "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע", אלא שכאן הכוונה לבעלי-דין שאוטמים את עיניהם ואת אוזניהם ואינם מוכנים לראות ולשמוע את הצד השני, ולכן הדרך היחידה להפריד ביניהם היא להטיל גורל.

יפריד

1. הפרדה פיסית, בין אנשים הרוצים לפגוע זה בזה תוך כדי המריבה;

2. הפרדה כלכלית - חלוקת משאבים הוגנת; ואכן, במקומות רבים השתמשו בגורל כדי לחלק משאבים משותפים בין אנשים בעלי זכויות שוות על אותם משאבים - ראו "הקבלות".

הקבלות

בפרק טז קראנו על שימוש בגורל לבירור רצון ה', (משלי טז לג): "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, ומה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ"*; הפסוק שלנו מדבר על שימוש בגורל ליישוב סכסוכים. כדי להשתמש בגורלות למטרה זו, אין כל צורך בהתערבות א-להית - מספיק שהצדדים המעורבים בעניין מסכימים להכריע בו ע"י גורל.

השימוש בגורל מתאים במיוחד למצב שבו לכל הצדדים המעורבים יש אותן זכויות ואותם חובות, ועדיין חייבים לחלק את הזכויות ואת החובות באופן כלשהו; אחת הדרכים לעשות זאת היא להפיל גורל.

הרשימה הבאה מבוססת על ספרו של הרב רבינוביץ' (הרב נחום אליעזר רבינוביץ, Probability and Statistical Inference in Ancient and Medieval Jewish Literature):

1. בחירת 10% מהלוחמים, שיחזרו אל ביתם לקחת צידה למלחמה, (שופטים כ ט): "וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה עָלֶיהָ " "בְּגוֹרָל. וְלָקַחְנוּ" " עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה, לָקַחַת צֵדָה לָעָם".

2. בימי נחמיה הפילו גורלות כדי לבחור מי יזכה בהבאת העצים לבית המקדש מדי שנה, (נחמיה י לה): "וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ".

3. בימי נחמיה הפילו גורלות לקבוע מי יתחייב לשבת בירושלים, (נחמיה יא א): "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי הָעָם בִּירוּשָׁלִָם, וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים".

4. חלוקת משמרות הכהנים והלויים, (דברי הימים א כד ה): "וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר", (דברי הימים א כה ח): "וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם תַּלְמִיד", (דברי הימים א כו יג): "וַיַּפִּילוּ גוֹרָלוֹת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל לְבֵית אֲבוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר".

5. הפלת גורלות היתה מקובלת גם בין שודדים ורוצחים, (תהלים כב יט): "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל", (משלי א יד): "גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ, כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ"*, (נחום ג י): "גַּם הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים"

6. גם אויבי ישראל חילקו ביניהם, בעזרת גורל, את השבי והשלל שלקחו מישראל, (יואל ד ג): "וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל, וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ", וגם את ירושלים לאחר שכבשו אותה, (עובדיה א יא): "בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד, בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שערו[שְׁעָרָיו] וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל, גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם".

פסוקים נוספים מדברים על הכרעה באמצעות גורל, אולם במקרים אלה ייתכן שה' התערב:

7. בחירת השעירים ביום הכיפורים, (ויקרא טז ח): "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאֶת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה". ההגרלה נעשתה במצוות ה', אך אין זה ברור האם ה' התערב בהגרלה או לא.

8. חלוקת הארץ בין השבטים, (במדבר כו נה): "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ", וכן במדבר לג54, לד13, לו2-3, יהושע יד2, טו1, טז1, יז1-17, (יהושע יח ו): "וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאֶתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ... וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרַל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי ה' וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם...", יט, שופטים א3, מיכה ב5. החלוקה נעשתה על-פי ה', וייתכן שה' התערב בהגרלה כדי לקבוע את הנחלה הראויה לכל שבט.

9. חלוקת ערי הלויים, (יהושע כא ד): "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי... וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה...", (דברי הימים א ו לט): "וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם לְטִירוֹתָם בִּגְבוּלָם לִבְנֵי אַהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל...", בדומה לחלוקת הארץ.

גורלות נזכרו גם במקורות מאוחרים לתנ"ך:

10. במגילות ים המלח מצאו עדויות להפלת גורלות בין ראשי המשפחות כדי לבחור מי יצא ויבוא לפני העדה (Manual of Discipline, I 16).

11. על (במדבר ג מה): "קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, אֲנִי ה'. וְאֵת פְּדוּיֵי ה-273 העודפים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים - לַגֻּלְגֹּלֶת...", אמרו חכמי התלמוד (בבלי סנהדרין יז.), ש-273 הבכורות העודפים, שהיו צריכים לשלם 5 שקלים כדי לפדות את עצמם, נבחרו ע"י גורלות.

12. על (במדבר יא טז): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ", אמרו חז"ל, שמשה בחר 6 זקנים מכל שבט - בסה"כ 72 מועמדים, ומתוכם בחר 70 בעזרת גורל. שני אנשים לא נבחרו והם אלדד ומידד, שנזכרו לאחר מכן (במדבר יא26).

13. ע"פ המשנה (שבת כג ב), השתמשו בגורל שנקרא "חֶלֶש" כדי לחלק את בשר הקרבנות בין הכהנים.

14. ע"פ התלמוד (יומא כב.), השתמשו בגורל שנקרא "פַיִס" כדי לחלק את עבודות המקדש בין הכהנים. מכאן, כנראה, בא הפועל "לפייס" - כי, כפי שאמר החכם בפסוקנו, הגורל מפייס - מדיינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד.

15. וגם הילדים בימינו נוהגים להכריע במחלוקות ע"י הגרלות, כגון "מארבע יוצא אחד", "אבן נייר ומספריים", ועוד...