פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ קֹ֭שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת
  לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להודיעך קושט" - שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם

"קושט אמרי אמת" - להשיב אמרים אמת

"לשולחך" - לשואלך הוראה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחיך", יש הבדל בין קשט ובין אמת, שהאמת יהיה בדבר שהוא אמת בעצמו אף שאין אדם יודע טעמו, והקשט הוא אם אמתתו גלויה ומבוארת לכל, ר"ל המשלים שעשיתי יודיעו אותך "הקושט" והאמתיות "של אמרי אמת", שתבין את האמת על אמתתו, ר"ל שתבין הטעמים והדעת של האמת המקובל לך, וגם שתוכל "להשיב אמרים אמת לשולחך", שעל ידי שתשיגם במופתי הדעת ויכונו על שפתיך, תשיב גם לאחרים ותודיעם טעמי החכמה ודעתה בידיעה ברורה:

ביאור המילות

"קשט, אמת". קשט תרגומו של אמת, ובעברי יורה על תכשיט האמת, והיינו ברורו והתגלותו לכל.

"אמרים אמת", שיעורו להשיב אמרים להשיב אמת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להודיעך" - ר"ל, דברי התורה ההיא עשוים המה להודיעך אמיתת אמרי אמת, לדעת להבדיל בין האמת ובין השקר, ולא תירא א"כ עוד פן ידיחוך בשגגתם, כי תוכל להשיב אמרי אמת ותשובה נוצחת להמטעים ומגרשים אותך מדרך האמת.

מצודת ציון

"קשט" - ענין אמת, כמו (תהלים ס): "מפני קושט סלה".

"לשולחיך" - ענין טרוד וגרושין, כמו (ירמיהו ג): "הן ישלח איש".

רמ"ד ואלי (כל הפרק)(כל הפסוק)

"... להודיעך קשט אמרי אמת", כי המשלים האלו הם הקישוטים של התורה ממש, לפי שמודיעים דרכי ההנהגה העליונה שהתורה מיוסדת עליהם, וזהו שאמר: "להשיב אמרים אמת לשולחיך", כי האדם שֻלַּח ממנו יתברך בעולם השפל הזה כדי לעסוק בתורה ולהבין את ענייניה בטוב טעם ודעת, וכאשר תחזור נשמתו אל המקור העליון אשר חוצבה משם, אז שואלים ממנה, מה למדה ומה הבינה מעסק תורתה. ועל ידי המשלים האלו, שהציע החכם לפניה, היא יכולה להשיב אמרים אמת לשולחה, כי הבין המשכיל על ידיהם, שכל ענייני התורה מיוסדים על אדני פז של ההנהגה העליונה, ושפתיים יישק משיב דברים נכוחים. דרך משל:

  • אם יבקשו ממנו: למה נתנסו האבות בכמה ניסיונות, והלא צדקת הצדיקים גלויה היא לפניו ית', ומה צורך לנסותם? והוא ישיב מייד בדברי החכם, (משלי יז ג): "מצרף לכסף, וכור לזהב, ובוחן ליבות ה'", כי אברהם אבינו היה בסוד הכסף, ויצחק בסוד הזהב, ויעקב כלול משניהם, ולכן היו צריכים צירוף ככסף וכזהב.
  • ואם יבקשו ממנו: למה ציוותה התורה לשלח שעיר לעזאזל, והלא הס"א משועבדת אל הקדושה, ולמה יקפיד על עבד מטונף מי שכל מגמתו לעבוד אל האדון? והוא ישיב מייד בדברי החכם, (משלי יז ח): "אבן חן השוחד בעיני בעליו, אל כל אשר יפנה ישכיל", כי על-ידי השוחד שנותנים אל המקטרג, מקטיגור נעשה סניגור, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו, להטיב אל עבד השם על-ידי השוחד שקיבל מצידו.
  • ואם יבקשו ממנו: למה ציווה ה' יתברך לחלק את הארץ בגורל, והלא משה נאמן ביתו היה יכול לחלקה מדעתו על-פי רוח הקודש השורה עליו? והוא ישיב מייד בדברי החכם, (משלי יח יח): "מדינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד", שאלמלא הגורל, שהיה מדבר ומחלק, כמה מריבות וכמה מדינים היו בין השבטים בעניין החילוק, כי אינו דומה בשר ודם לפי עליון המחלק.

וכן בכל שאר ענייני התורה, יש המשל בדברי החכם לעמוד עליהם כראוי ולהבין את טעמם, ואני הצעיר הצגתי לפניך את שלושת אלו, למען תדע ותשכיל דרך ההבנה, ותלמד סתום מן המפורש, כי בוודאי שלושה ספרים היקרים, משלי קהלת ושיר השירים, יש ללמוד על ידיהם כל ענייני התורה וכל דרכי ההנהגה.

ואולי זהו הטעם היותר נכון שאמר, (משלי כב כ): "הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת", לרמוז אל שלושת ספריו הנזכרים:

  • כי אין "קושט" אלא שיר השירים, שנרמזו בו כל הקישוטים של הכלה העליונה, שהוכשרה על-ידיהם להזדווג עם בעלה.
  • "אמרי אמת" הוא ספר קהלת.
  • "להשיב אמרים אמת לשולחיך" הוא ספר משלי, והכל מובן יפה במה שפירשנו.

ועוד, שעל ידי שלושת ספריו נתקנו שלושה ספרים של המלכות, כי:

  • על-ידי שיר השירים נתקן הימין,
  • ועל-ידי קהלת נתקן השמאל,
  • ועל-ידי משלי נתקן קו האמצעי,

כמו שנאמר בספר הזוהר, וזהו שאמר: "שלישים במועצות ודעת", כי מועצות ימינא ושמאלא, ודעת רזא דאמצעיתא.

אי נמי:

  • "קשט" סדר הימין,
  • "אמרי אמת" סוד השמאל,
  • ו"אמרים אמת" רזא דאמצעיתא,

כי האדם שולח בעולם השפל הזה כדי לתקן כל אחד את המלכות בשורשו בשלושה קוים שלה, כפי כוחו ושכלו והשגתו.

-

והנה, החכם הפסיק בעניין הזה כדי לזרז את הפתאים, ואחר-כך הוא חוזר לעניינו הראשון: שלא יהיה עושק דל, וכל שכן שלא יהיה גוזלו, כי הגוזל את הדל כאילו גוזל את השכינה, שהיא דלה ועניה דלית לה מגרמה כלום. וזהו עניין אמרו בסמוך -

<< · מ"ג משלי · כב · כא · >>