רש"י על משלי כב
<< · רש"י על משלי · כב · >>
פסוק א
"נבחר שם מעשר רב" - שם טוב
"מכסף ומזהב" - נבחר חן טובפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו
"שומר נפשו ירחק מהם" - שמיישר מעשיו ינצל מהםפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"זורע עולה יקצר און" - לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו
"ושבט עברתו יכלה" - קנה השבולת שלו כלה והולך לו יש אומרים (סא"א) שבט חמתו שרודה בני אדם כלה והולך לו לפי שמפסיד את יכולתופסוק י
פסוק יא
"אוהב טהר לב חן שפתיו" - מי ששפתיו חן
"רעהו מלך" - הקב"ה אוהבו ומחבבופסוק יג
פסוק יד
"שוחה עמוקה פי זרות" - פי עובדי גלולים
"זעום ה'" - מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה
"זעום" - נזוף מלפניופסוק טז
"עושק דל להרבות לו" - עושר
"נותן לעשיר" - סוף שנותן ממונו לעו"ג העשירים ואך למחסור הוא באפסוק יז
"הט אזנך שמע דברי חכמים" - ללמוד תורה מחכם כל שהוא
"ולבך תשית לדעתי" - ואם רבך רשע לא תלמוד ממעשיופסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
"להודיעך קושט" - שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם
"קושט אמרי אמת" - להשיב אמרים אמת
"לשולחך" - לשואלך הוראהפסוק כב
פסוק כג
"כי ה' יריב ריבם וקבע" - ויגזול את הנפש
"קובעיהם" - גוזליהם ובלשון ארמי קביעה גזילה במסכת ראש השנה אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה קבען פלניא וכו'