פתיחת התפריט הראשי

משלי כב כ: "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום[שָׁלִישִׁים] בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת;"

תרגום מצודות: ופן תאמר 'איך אבטח בה' לפנות לבבי מכל עסקי להעמיק בדברי מלמדי, שמא שוגים גם המה בדברי התורה ואין מקום לבטוח בה' ולקבל שכר?' ולזה אמר: הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים כמו שלישים (שרים נכבדים), אמורים במועצות ודעת.

תרגום ויקיטקסט: הלא כתבתי לך (בפסוקים הבאים) שלושים דברי-חכמה של חכמים אחרים; הם יהיו כמו שלישים (משרתים) שיעזרו לך להבין מועצות ודעת -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כב כ.


דקויותעריכה

שלישיםעריכה

המפרשים פירשו את המילה שלישים בשני כיוונים שונים:

א. שלישים = פקידים בכירים:עריכה

1. הפסוק בא להדגיש את חשיבותם של דברי החכמים, כמו (משלי ח ו): "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר"*: "שלישים - שרים ונכבדים... ה""לא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים, אמורים במועצות ודעת" (מצודות).

- אולם, השלישים הם רק משרתים של המלך, הנמצאים בדרגה השלישית אחרי המלך והמשנה.

2. השלישים הם משל לחכמות חיצוניות, העוזרות ומסייעות להבין את חכמת התורה.

פסוקנו נמצא בתוך קטע של חמישה פסוקים (משלי כב17-21) שהוא פתיחה לקטע המצטט את דבריהם של חכמים אחרים*. בפתיחה מסביר שלמה, מדוע החליט לשלב בספרו משלים של חכמים אחרים, והוא אומר "הרי המשלים האלו, שכתבתי לכם כאן, הם כמו משרתים שיעזרו לכם להבין את דברי העצה והדעת האלהיים".

ב. שלישים - מהמספר 3:עריכה

1. לפי נוסח הקרי (שלשים): כתבתי לך שלוש פעמים או שלושים פעמים; לפי נוסח הכתיב (שלשום): כתבתי לך על כך אתמול ושלשום, ואני חוזר על הדברים היום. לפי שני הפירושים, החכם אומר שהוא חוזר על הנושא בפעם השלישית (לפחות); כאשר מלמדים נושא חשוב, יש לחזור עליו שלוש פעמים; כך הנושא ישתלשל מנפשו של המורה וייקלט בנפשם של התלמידים, ומהם לתלמידיהם, וכן הלאה (ע"פ גליה).

2. השלישים הם משל לספרי הכתובים, שהם בדרגה שלישית אחרי התורה והנביאים: "כבר ידוע שיש התורה והנביאים, שנותנים עצות הגונות לבני אדם להתנהג יפה בכל העניינים שלהם, אלא שבא היועץ השלישי והוא החכם, והוסיף להטעים את העצות הישנות במשלים החדשים. והוא כעניין אמרם ז"ל: שבא שלמה ועשה אזניים לתורה... כי המשלים האלו הם הקישוטים של התורה ממש, לפי שמודיעים דרכי ההנהגה העליונה שהתורה מיוסדת עליהם" (רמ"ד וואלי).

במדרש משלי הביאו דוגמאות נוספות לחשיבות המספר 3 בתורה, "כל מעשה תורה משולש:"

  • "תורה נביאים וכתובים - אותיותיה משולשים. א' מ' ת' = אמת."
  • "ושבט משולש - ראובן שמעון לוי - ואותיותיו משולשים ל' ו' י'."
  • "ואחים שלושה - משה אהרן ומרים."
  • "ונצפן לשלושה, שנאמר (שמות ב ב): "ותצפנהו שלושה ירחים"."
  • "ישראל משולשים - כהנים לויים וישראלים."
  • "וירח שלישי, שנאמר (שמות יט א): "בחודש השלישי לצאת בני ישראל"."
  • "קדושה משולשת" (רבי ישמעאל, רבי לוי, מדרש משלי).

כך גם בתלמוד הבבלי (מגילה ז.) מסופר, שאסתר המלכה ביקשה מחכמי ישראל שיכתבו את סיפורה בתנ"ך, והחכמים סירבו, בטענה שסיפור המלחמה בעמלק נזכר כבר שלוש פעמים בתנ"ך - שמות יז, דברים כה, שמואל א טו - ואין להזכירו פעם רביעית. אך לאחר דיון, הוחלט ששתי הפעמים בתורה הן למעשה פעם אחת, וכך נמצא מקום למגילת אסתר בכתובים, כך שסיפור המלחמה בעמלק כתוב בשלושת חלקי התנ"ך - בתורה בנביאים ובכתובים (כך פירש רש"י בפסוקנו).

ישנם מקומות נוספים בתלמוד שבהם חז"ל מביאים ראיה לרעיון מסויים משלושה פסוקים - מהתורה, מהנביאים ומהכתובים - וייתכן שגם שיטת הלימוד הזאת נובעת מהפסוק שלנו: כדי לבסס רעיון מסויים, יש לחזור עליו שלוש פעמים בנוסחים שונים ובדרכים שונות. וכידוע, כדי להגדיר מישור במרחב תלת-ממדי, דרושות שלוש נקודות (שאינן על אותו ישר).

המספר שלוש נזכר גם בקשר ליצירה של חיים חדשים: "שלושה שותפים באדם: הקב"ה ואביו ואמו"; אם כך, ההדגשה של המספר 3 מציינת, שהלימוד צריך להביא לידי יצירה מקורית - לא רק ללמוד כמו תוכי אלא גם לחדש חידושים, כמו אב ואם היוצרים ביחד תינוק.

3. המספר שלושים רומז לקובץ המצרי הידוע כ"משלי אמנמופה" (ראו פסוק 17). זהו קובץ הכולל שלושים פרקים, והוא אף מכנה את עצמו בשם "שלושים הפרקים" (בתחילת הפרק האחרון: "Mark for your self these thirty chapters"). גם בקובץ שלנו ניתן לספור כשלושים משלים; ראו פירושנו על מבנה משלי כג. לפי זה, המשמעות של פסוקנו היא: "הלא כתבתי לך שלושים דברי-חכמה מתוך ספר שלושים הפרקים".

4. ייתכן שהכתוב רומז לשלושת אלפים המשלים שחיבר שלמה*, או לשלושת ספריו: שיר השירים, משלי וקהלת (רמ"ד ואלי).

מה הן מועצות?עריכה

1. מועצות הן "דברי עצה ודעת" (מצודות), והכוונה היא שדברי-החכמים בספר משלי עוזרים להבין את דברי העצה והדעת שיש בתורה;

2. מועצות הן קבוצות של מנהיגים המתוועדים ומתייעצים זה עם זה (כמו "מועצה מקומית" או "מועצה אזורית", שבה מנהיגי האיזור מתייעצים). לפי זה הכוונה היא, שהדברים הנלמדים בספרנו נותנים לאדם כישורים חברתיים ותקשורתיים העוזרים לו להתייעץ עם אנשים אחרים (ע"פ גליה). לפי זה, אפשר לפרש שהמילה שלישים רומזת ל-3 רשויות השלטון (שנרמזו גם בתנ"ך). גם במשלי אמנמופה נזכרה "מועצת השלושים" (בסוף פרק 19: "the Council of the Thirty").

לפי שני הפירושים, הפסוק מלמד על החשיבות של התוועדות והתייעצות בין בני אדם שונים עם השקפות שונות.

3. ועל דרך הדרש אפשר לפרש את המילה כשתי מילים: "במעצות = בם עצות" (בר חוניא, מדרש משלי), בהם - בדברים הכתובים בספרנו - אפשר למצוא עצות מעשיות לכל תחום בחיים.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/22-20