קטגוריה:משלי יא טז
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד
וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝/עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"תתמוך כבוד" - כנסת ישראל תקרב תמיד לכבוד הקב"ה ותורתו
"ועריצים יתמכו עשר" - בני אדום מתקרבים אצל גניבות ממון וגזלרלב"ג
"אשת חן". הנה החכמים ינחלו כבוד כי להפלגת חקירתם כל לשון תקום אתם למשפט ירשיעו והנה כשהיתה הנפש המשרתת לשכל אשת חן שתהיה נושא חן בעיניו מפני שכוונתה לו תמיד למה שיצטרך לו עדות מהחוש הנה היא תהיה סומכ' לחכם זה הכבוד וכאילו היא עמוד לזה הכבוד ישען עליו כמו שהתקיפים הם סומכים העושר והם כמו עמודים לו לשמרו מכל שולל ובוזז:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אשת חן" - אשה הנושאת חן בעבור כשרון מעשיה, דרכה לתמוך את הכבוד שלא תלך ממנה, ועושה סמיכות אל הכבוד בהוספת כשרון מעשים.
"ועריצים" - בעלי כח רב, דרכם עשות סמוכות אל העושר לבל יהיה אבוד מהם.
מצודת ציון
"ועריצים" - חזקים, כמו (יחזקאל כח): "עריצי גוים".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אשת חן", שתי המעלות עושר וכבוד כשהן מתנת אלהים באו תמיד סמוכים, והוא אם משתמש במתנת העושר לעשות חסד וצדקה וטוב, שאז ינחל גם כבוד, וכשיבואו נפרדים אז הכבוד הוא מעלה, והוא אם ראוי לכבוד ע"י מדותיו ומעלותיו, והעושר הוא פחיתות אם ישיגהו ע"י גזל וחמס ואם ישתמש בו לרוע, יצייר פה כאלו שתי המעלות האלה עומדים מפורדים וצריכים איש שיתמוך בידם, היינו בעל הקנין שיחזיק במעלות האלה, "ואשת חן תתמוך את הכבוד", ר"ל א"צ אנשים גבורים לתמכו, כי הוא לא יושג על ידי עריצות, רק אשה טובה שמשגת חן ע"י מעשיה הטובים, או לפי המליצה נפש יקרה טובה וחכמה שהיא האשה המליציית בס' הזה, "ועריצים" שהם המשתמשים בכח הגבורה שלא במשפט לערוץ דלים, הם "יתמכו את העושר":
ביאור המילות
"עריצים". העריץ יתאר שם גבור, וה' אותי כגבור עריץ, ומתאר את הגבורה לגנאי ע"פ הרוב:תרגום מצודות: אישה הנושאת חן בעבור כשרון מעשיה, דרכה לתמוך את הכבוד שלא תלך ממנה, ועושה סמיכות אל הכבוד בהוספת כשרון מעשים; ועריצים (בעלי כח רב), דרכם עשות סמוכות אל העושר, לבל יהיה אבוד מהם.
תרגום ויקיטקסט: אפילו אשה עדינה ובעלת חן יכולה לתמוך, להחזיק ולשמור על כבודה בעצמה, כאשר היא עושה מעשים של חן וחסד; אולם, העשיר צריך שומרים עריצים (גיבורים) כדי לתמוך, להחזיק ולשמור על עושרו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא טז.
דקויות
1. הפסוק מציג את אחד מיתרונותיו של הכבוד על-פני העושר: כדי לתמוך בעושר שלא יאבד, דרושים עריצים = אנשים חזקים ומפחידים, שיאבטחו וישמרו על העושר מפני אויבים ושודדים; אך כדי לתמוך בכבוד אין צורך בעריצים, גם אשת חן = אישה יפה ועדינה יכולה לשמור על כבודה בעצמה. הכבוד הוא פנימי ונמצא עם האיש או האישה בכל מקום שהם, ואין צורך לשכור מאבטחים שישמרו עליו עבורם. ישנם פסוקים נוספים על עדיפות השם הטוב על העושר, ראו ב(משלי כב א): "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב"*.
2. אפשר גם לקרוא אשת חן תִתָּמֵך כבוד - כאשר אישה מתנהגת בכבוד, החן שלה נשמר, כלומר, הכבוד תומך בחן שלה; לעומת זאת, אישה שמפקירה את עצמה, גם היופי שלה כבר נעכר, לא נשמר. ועריצים יִתָּמְכוּ עשר - כל עוד לעריצים יש כסף, הם יכולים לשחד אנשים ובכך לשלוט בעם, כלומר, העושר תומך בהם (יעל 13.09.2005). וראו גם ב(משלי יא כב): "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם"*
הקבלות
ישנה הקבלה בין הפסוק שלנו לפסוק הבא*:
- "אֵשֶׁת" || "אִישׁ";
- "חֵן" || "חָסֶד": כמו ב([[{{{2}}}]]): "הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן" "בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל" "חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי...", (אסתר ב יז): "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הבתולות...";
- "תִּתְמֹךְ" || "גֹּמֵל": תמך = גמל = עזר, היטיב.
- "כָּבוֹד" || "נַפְשׁוֹ": כמו ב(בראשית מט ו): "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי...", (תהלים ז ו): "יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה", ואולי ב(משלי טו לב): "פּוֹרֵעַ מוּסַר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ, וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב; יִרְאַת ה' מוּסָר חָכְמָה, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה".
- "וְעָרִיצִים" || "וְאַכְזָרִי."
שני הפסוקים מביעים אותו רעיון, אחד בלשון נקבה ואחד בלשון זכר: אישה ואיש העושים מעשים טובים, מעשים של חנינה וחסד עם הבריות, למעשה עוזרים לעצמם - הם תומכים ומחזקים את כבודם, גומלים ומיטיבים עם נפשם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יא טז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.