מ"ג משלי יא טז


<< · מ"ג משלי · יא · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד
  וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תתמוך כבוד" - כנסת ישראל תקרב תמיד לכבוד הקב"ה ותורתו "ועריצים יתמכו עשר" - בני אדום מתקרבים אצל גניבות ממון וגזל

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשת חן". הנה החכמים ינחלו כבוד כי להפלגת חקירתם כל לשון תקום אתם למשפט ירשיעו והנה כשהיתה הנפש המשרתת לשכל אשת חן שתהיה נושא חן בעיניו מפני שכוונתה לו תמיד למה שיצטרך לו עדות מהחוש הנה היא תהיה סומכ' לחכם זה הכבוד וכאילו היא עמוד לזה הכבוד ישען עליו כמו שהתקיפים הם סומכים העושר והם כמו עמודים לו לשמרו מכל שולל ובוזז:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועריצים" - חזקים, כמו (יחזקאל כח): "עריצי גוים". 

מצודת דוד

"אשת חן" - אשה הנושאת חן בעבור כשרון מעשיה, דרכה לתמוך את הכבוד שלא תלך ממנה, ועושה סמיכות אל הכבוד בהוספת כשרון מעשים.

"ועריצים" - בעלי כח רב, דרכם עשות סמוכות אל העושר לבל יהיה אבוד מהם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשת חן", שתי המעלות עושר וכבוד כשהן מתנת אלהים באו תמיד סמוכים, והוא אם משתמש במתנת העושר לעשות חסד וצדקה וטוב, שאז ינחל גם כבוד, וכשיבואו נפרדים אז הכבוד הוא מעלה, והוא אם ראוי לכבוד ע"י מדותיו ומעלותיו, והעושר הוא פחיתות אם ישיגהו ע"י גזל וחמס ואם ישתמש בו לרוע, יצייר פה כאלו שתי המעלות האלה עומדים מפורדים וצריכים איש שיתמוך בידם, היינו בעל הקנין שיחזיק במעלות האלה, "ואשת חן תתמוך את הכבוד", ר"ל א"צ אנשים גבורים לתמכו, כי הוא לא יושג על ידי עריצות, רק אשה טובה שמשגת חן ע"י מעשיה הטובים, או לפי המליצה נפש יקרה טובה וחכמה שהיא האשה המליציית בס' הזה, "ועריצים" שהם המשתמשים בכח הגבורה שלא במשפט לערוץ דלים, הם "יתמכו את העושר":

ביאור המילות

"עריצים". העריץ יתאר שם גבור, וה' אותי כגבור עריץ, ומתאר את הגבורה לגנאי ע"פ הרוב:
 

<< · מ"ג משלי · יא · טז · >>