מ"ג משלי יא יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד
וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"גומל נפשו" - מי שגומל טוב לנפשו המתאווה, לתת לה די מחסורה ההכרחי להחיותה ולהעמידה במצב הבריאות, הוא בודאי איש חסיד, כי כאשר יחמול על נפשו כן יחמול על נפש הזולת. אבל העוכר בשר עצמו ומרעיב עצמו כי יחוס על הממון, כל-שכן שהוא אכזרי על הזולת.
מצודת ציון
"ועוכר" - ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד): "עכרתם אותי".
"שארו" - בשרו, כמו (תהלים עח): "אם יכין שאר".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •