קטגוריה:מלכים א ג טז

• לדף התרגום על כל הפרק •

נהוג לבקש רשות מהשופט להציג את הבעיה. אומנם הנשים באו, אולם המלך אישר להן להופיע לפניו, לעמוד ולטעון את בעיתם.
מכאן שלמלך היה זמן לשמוע מפקידיו במה מדובר ולחשוב איך הוא ינהל את המשפט, ומה שיקרה יקרה.

מקצוען של הנשים חשוב להבנת הבעיה והפתרון.
נשים במקצוע הזה נדחו על ידי משפחתם. אין להם מגן ותומך. כפי שנראה בהמשך הם גרו לבד מכל אדם אחר וגרו יחד כחברות טובות הזקוקות אחת לשניה (מלכים א ג יח). לרוב, נשים כאלו לא רצו להכנס להריון, או לגדל ילדים לחיי עוני, סבל ומעמד נחות, והתינוקות הומתו. האישה הזונה מיריחו, היתה במעמד שונה. היה לה בית עם דלת ששומרי המלך היו חיביים לבקש רשות להכנס, וגם היה לה משפחה אשר היא רצתה להציל "וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי, וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם; וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת" (יהושע ב יג). מענין שלא היו לה ילדים.

בהמשך אנו שומעים ששתי הנשים היו בהריון. זה היה מבצע ומאמץ כספי גדול לשתי הנשים שאין להן מושיע ומגן. בחודשים האחרונים וגם אחרי הלידה, הן לא יכלו לעבוד מקצוען. גברים נמנעו לבקר כדי שלא יחשדו בהם באבהות, אפילו אם רק אחת היתה בהריון. הנשים כנראה חסכו והתכוננו לתקופת האבטלה. הנשים לא היו מעונינות לחזור על המאמץ, והתינוק היה חשוב להם מאוד.

החוק דרש: "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט טו), וגם "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת: לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד. יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה" (דברים יז ז) וכאן יש רק שתי נשים, האסורות בעדות, והמלך הסכים לשמוע את טענותיהן.