ביאור:מלכים א ג יט




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ג יט.

וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו.

-- מלכים א ג, יט

משפט שלמה עריכה

וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו עריכה

אמנם האשה האחת מצהירה איך מת התינוק, אבל אין ספק שהיא בעצם לא יודעת איך מת התינוק. זאת שבנה מת לא הקימה צעקות ובכי, אלא בשקט החליפה את התינוקות. אם יש אמת בהצהרת האישה, הרי זה שהיא עצמה שכבה על בנה והרגה את בנה.

אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו עריכה

נהוג היה, לאם, להחזיק את התינוק יחד איתה במיטה, וכך לשמור עליו ולחמם אותו. תאונה שכזו היתה ידועה ואפשרית, שהאם תמעך את התינוק והוא ימות בשקט מחנק בשנתו. אנו מבינים ששני התינוקות היו בחיים, האמהות הלכו לישון בלילה, ובבקר אחת מחזיקה תינוק מת והשניה מחזיקה תינוק חי.

האשמה פלילית עריכה

האישה מאשימה את חברתה בעבירה פלילית. החברה לא מגיבה כי לא ברור מי עשתה את השגיאה, ואכן המלך לא מטפל בבעיה הזו. אולם אנו לומדים שהתינוקות ישנו בחיק אימם, ולא ישנו לבד בעריסתם. שתי האמהות עשו כך, כך ששתיהן היו רשלניות, ולאחת קרה האסון.

עד כאן שתי הנשים מסכימות על העובדות.