ויקיטקסט

ביאור:מלכים א ג כח

<< · ביאור · מלכים א ג · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח · >>



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ג כח.


חכמת אלהים צריכה להיות גלויה לכל

עריכה

בשנים האחרונות ישנם גופים שונים השואפים לחדש את משפט התורה בתחום שבין אדם לחברו (כגון ארץ חמדה , משפטי ארץ , ועוד). בעלוני השבת מתפרסמים לפעמים פסקי דין שלהם (ראו גם בקישורים), ואני קורא אותם בעניין רב. אבל דבר אחד מפריע לי -

(מלכים א ג כח): "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט"

כששלמה פסק את פסק הדין במשפטו המפורסם, כל ישראל - גם האנשים הפשוטים ביותר - שמעו את המשפט אשר שפט המלך , והבינו מייד שהוא צודק.

פסקי הדין של בתי הדין בימינו כוללים, פעמים רבות, ציטוטים של מקרים הנזכרים בתלמוד או בספרי הפוסקים, והשוואה בינם לבין המקרה הנדון; כשקוראים את פסקי הדין הללו, קשה להבין מדוע הם צודקים.

לענ"ד, אם רוצים שדין התורה יתקבל על לב העם, יש לנהוג בדרכיו של שלמה המלך: הוא לא הביא ציטוטים מהתלמוד או מספרי הפוסקים - הוא בנה את פסק הדין באופן שכל מי ששומע עליו מבין את החכמה והצדק שיש בו, גם אם אין לו כל ידע בתורה. ואז ויראו מפני המלך, כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט .

האם אפשר להסיק ממשפט שלמה כללים שיעזרו גם לדיינים בימינו לנסח את פסקי הדין שלהם כך שהחכמה האלהית העומדת מאחריהם תהיה ברורה וגלויה?

מקורות ופירושים נוספים

עריכה

" "המלך יכול היה להקל על עצמו את מלאכת השפיטה, משום שהתובעת לא הרימה את הנטל שהוטל עליה, והיה יכול לומר לה: צר לי, אין לך הוכחות. אני דוחה את תביעתך.אבל שלמה חתר לעשות צדק לאמתו. לשם כך נזקק לתכסיס חכם וערמומי ולהפעלת תכסיס שיחשוף את האמת ויוציא את שמו כשופט עליון, החכם מכל האדם. הוא אינו מסתפק בצדק משפטי פורמלי-טכני, ואף לא בקביעת האמת המשפטית, אלא רוצה לגלות את האמת העובדתית. זהו, לדעתי, המסר העיקרי מסיפור המשפט" " ( משפט שלמה כדגם לחשיפת האמת העובדתית / בני דון-יחייא ) .

ויראו מפני המלך

עריכה

" "לפיכך יראו מפניו לעשות דבר רע, ואפילו בסתר, כי ראו כי ברוב חכמתו יוציא לאור משפט , כמו שנעשה בזה המשפט" " (רד"ק) .

" "חכמת האלקים המיוחדת אליו יתברך, והיא לבחון לבות לחקור כליות, היתה בקרב שלמה, ולזה היו יראים ממנו, בחשבם שלא יוכל אדם לחשוב מחשבה בלבו שיסתר מן המלך." " (אברבנאל)

" "הדגש הוא על וַיִּרְאוּ . בעלי הדין חששו שמא יחשוף השופט את האמת ויוקיע אותם. יש חשיבות רבה לאימה, שבית המשפט מטיל על המתדיינים." " ( משפט שלמה כדגם לחשיפת האמת העובדתית / בני דון-יחייא ) .

" "אחד הדברים הקשים ביותר בחיים הוא פתרון תעלומת פשעים שנעשו ללא עדים. על כך נאמר בתורה: "הנסתרות לה' אלקינו" (דברים כט, כח)... עתה נתברר שאין להעלים משלמה דבר, ומעתה גם חוטאים בסתר פחדו ממנו בחששם שתמיד ימצא דרך כיצד לגלות את הרעה שנעשתה." " ( דעת סופרים ) .

משפט שלמה מסמל את ההמלכה השלישית של שלמה; ראו ארבע x שלוש המלכות .

בני ישראל התרשמו מחכמתו האלהית של שלמה; לעומתם, כשיוסף פתר את החלום למצרים, המצרים התרשמו בעיקר מכך שהפתרון היה טוב עבורם ( פירוט ).

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

עריכה



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חכמת אלהים צריכה להיות גלויה לכל


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-03-28


<< · ביאור · מלכים א ג · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח · >>



אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:מלכים_א_ג_כח"