הנביא ישעיהו מזמין את בני ישראל לויכוח פומבי:

(ישעיהו א יח): "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר ה': אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"

1. לפי רוב המפרשים, הויכוח הוא על האפשרות לתקן ולהיטהר מהעוונות. מתחילת הפרק, ישעיהו הוכיח את בני ישראל על כך שהם עזבו אותו, הם אמנם מקריבים קרבנות במקדש אך פוגעים בחלשים כמו אנשי סדום ועמורה. בפסוק הקודם אמר להם מה הם צריכים לעשות כדי לתקן, ישעיהו א יז: " "למדו" "היטב, דרשו משפט, אשרו חמוץ, שפטו יתום, ריבו אלמנה" ". בפסוק הזה הוא מבטיח להם שאם יעשו כך - חטאיהם יימחקו: " "לכו נא ונוכחה יחד אני ואתם, ונדע מי סרח על מי, ואם אתם סרחתם עלי - עודני נותן לכם תקוה לשוב: אם יהיו חטאיכם כשנים - כתומים לפני כאודם שנים, אלבינם כשלג, יאמר ה' - תמיד הוא אומר לכם כן... דבר אחר: לכו נא ונוכחה - מה כתוב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו אלי לכו ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג וגו'. כתולע - צבע שצובעים בו אדום גרעינים הם ויש תולעים בכל אחד ואחד" " ( רש"י ) . לפי זה, הנביא מתווכח עם אנשים שאומרים שאין טעם לחזור בתשובה, כי ממילא ה' לא יסלח להם: " ""לכו", בואו נא ונוכחה יחד, מדוע אינכם עושים כן? מדוע אינכם שבים אל ה' כאשר הוריתיכם? מה תדאגו ותיראו לשוב, הלא גם "אם יהיו חטאיכם" צבועים ואדומים "כחוט השני" מה בכך, הלא כשלג ילבינו ?" " ( מלבי"ם ) .

2. ייתכן שהויכוח הוא על האופן שבו יש להיטהר מעוונות. בני ישראל חשבו שהדרך להיטהר היא הקרבת קרבנות, והנביא ניסה לשכנע אותם שהדרך להיטהר היא לעזור ליתומים ואלמנות. על-פי חז"ל, ביום הכיפורים השתמשו בחוט צמר אדום כסימן לכך שה' מחל להם על עוונותיהם: " "מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח? (כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם)" "שנאמר (ישעיה א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" " ( משנה שבת ט ג (ברטנורא)) . לפי זה, הנביא ישעיהו מציע לבני ישראל לעשות ניסוי: במקום להקריב קרבנות חטאת - תשקיעו בעזרה ליתומים ואלמנות, ותראו שה' ימחל על חטאיכם ביום הכיפורים הקרוב.

3. בפסוק שלנו, ה שנים הוא רע ומסמל חטאים ועוונות, וה שלג הוא טוב ומסמל טהרה ומחילה; אך בספר משלי ישנו פסוק שבו לשנים ולשלג ישנה משמעות הפוכה,  (משלי לא כא): "לא תירא לביתה משלג , כי כל ביתה לבש שנים"- השלג הוא רע ומסוכן, והשנים הוא טוב ומגן על הבית מהקור. ייתכן שהנביא ישעיהו בחר במודע להשתמש במשל מספר משלי ולהפוך אותו. המשל בספר משלי רומז ליריעות המשכן, שהיו עשויות - בין השאר - מבד צבוע שנים . ספר משלי משבח את אשת חיל, שהיא בונה את ביתה מחומרים המזכירים את המשכן, וכך מקדשת את ביתה לה' ( פירוט ). אולם, הנביא ישעיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם משקיעים יותר מדי בעבודת המקדש, ומזניחים את הנושאים שבין אדם לחברו. השנים מסמלים את חטאם של בני ישראל - שהם משקיעים יותר מדי במשכן, המכוסה ביריעות מתולעת שני (אמנם באותו זמן היה מקדש מעץ ולא משכן מיריעות, אבל הסמל עדיין היה קיים). השלג מסמל את התיקון - היציאה החוצה, מחוץ לבית החמים המכוסה בשנים, אל העניים הקופאים מקור בחוץ, שאין להם בית ואין להם בגדים, (ישעיהו נח ז): "הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית; כי תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם"( פירוט ). אפשר לדרוש את דברי הנביא כך: " אם יהיו חטאיכם כשנים - אם החטא שלכם הוא, שאתם נמצאים כל היום במשכן, הלבוש ומכוסה ביריעות מתולעת שני, ומזניחים את אחיכם הזקוקים לעזרה, אז כשלג ילבינו - כשתצאו החוצה אל השלג, ותתמכו באחיכם הקופאים מקור, ילבינו חטאיכם ויימחקו".