במדבר רבה ח א
א. [ עריכה ]
"איש או אשה כי יעשו מכל חטאת וגו'". רבי אבהו אומר
- (הושע יד, ח): "ישבו ישבי בצלו" , אלו הגרים שהם באים וחסים בצלו של הקדוש ברוך הוא.
- "יחיו דגן" - בתלמוד.
- "ויפרחו כגפן" - באגדה.
- "זכרו כיין לבנון" - אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי שמותן של גרים כיין נסך שהוא מתנסך על גבי המזבח.
ולמה הוא קורא אותו לבנון,
- שמלבין עוונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים וגו'".
- רבי שמעון בן יוחאי אומר שכל הלבבות שמחים בו, הדא הוא דכתיב (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ".
- ורבנן אמרי על שם (מ"א ט, ג): "והיו עיני ולבי שם כל הימים".
דבר אחר:
- "יחיו דגן" - יעשו עיקר הם כישראל, כמה דתימא (זכריה ט, יז): "דגן בחורים".
- "ויפרחו כגפן" - כישראל, כמה דתימא (תהלים פ, ט): "גפן ממצרים תסיע".
וכן את מוצא כשם שכתובה פרשה בתורה בין ישראל לחברו אם מועל בו שהוא חייב קרבן, שנאמר "נפש כי תחטא ומעלה וגו'", כך הקדוש ברוך הוא כתב פרשה בתורה בין ישראל לגרים, שאם גוזל אדם מישראל לגר, דינו כגוזל מישראל.
את מוצא:
- בזה כתב חטא, "כי תחטא", ובגוזל הגר כתיב "מכל חטאת האדם".
- בזה כתיב "ומעלה מעל בה'", ובזה כתיב "למעל מעל בה'".
- בזה כתיב (ויקרא ה, כג): "והיה כי יחטא ואשם", ובגר כתיב "ואשמה הנפש ההוא".
- בזה כתיב (ויקרא ה, כד): "ושלם אתו בראשו", ובגר כתיב "והשיב את אשמו בראשו".
- בזה כתיב (ויקרא ה, כד): "וחמשתיו יוסף עליו", ובגר כתיב "וחמישתו יסף עליו".
- בזה כתיב (ויקרא ה, כה): "ואת אשמו יביא לה'", ובגוזל הגר כתיב "מלבד איל הכפרים".
הא למדנו שהגרים עיקר הם כישראל, הוי "יחיו דגן ויפרחו".