רש"י על ישעיהו א
רש"י על ישעיהו · א · >>
פסוק א
"אשר חזה על יהודה וירושלים" - והלא על כמה אומות נתנבא משא בבל משא מואב הא למדת שאין זה תחלת הספר ולא נקרא הספר על שם החזון הזה וכן שנינו בברייתא דמכילתא בשנת מות המלך עוזיהו תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בסדר והדברים מוכיחים שהרי ביום הרעש יום שנצטרע עוזיהו נאמר ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח ומי ילך לנו (לקמן ו) ואמר הנני שלחני למדנו שהוא תחלת שליחותו ונבואה זו נאמרה אח"כ ועל זו לבדה נאמר אשר חזה על יהודה וירושלים כשם שאמר על משא כל אומה ואומה משא אומה פלוני אף כאן כתב חזון זה חזה על יהודה וירושלים ולפי שהם תוכחות קושי קראם חזון שהוא קשה מעשרה לשונות שנקראת נבואה כמש"א בב"ר וראיה לדבר חזות קשה הוגד לי (לקמן כא)
"בימי עוזיהו וגו' מלכי יהודה" - ד' מלכים הללו קפח בימיו ביום שנצטרע עוזיהו שרתה שכינה עליו ונתנבא כל ימי המלכים הללו עד שעמד מנשה והרגו (ונבואה זו נאמרה בימי חזקיהו אחר שגלו עשרת השבטים כת"י)פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"עם כבד עון" - כבדות עון כבד אדם שהוא כבד (פישנ"ט בלע"ז) כבד שם דבר של כבדות (פשיצטומ"א בלע"ז) ודבוק עם תיבת עון
"זרע מרעים" - והם היו זרע ברך ה' בנים היו להקב"ה נהפכו למשחיתים
"נאצו" - הרגיזו
"נזורו אחור" - אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישות וכה"א וינזרו מקדשי בני ישראל (ויקר' כב) נזיר אחיו (בראשית מט) אף כאן נזורו נסוגו לאחוריהם מאצל המקוםפסוק ה
פסוק ו
"פצע" - מכת חרב חבורה ל' חבלה
"ומכה טריה" - תירגם יונתן מרססא כתותה ומרוססת
"טריה" - (דמניצייר"א בלע"ז) ובל' גמרא יש טרייה לרישיה מנחם פי' לשון לחות כלומר לחה ורטובה תמיד נובעת (מיישט"א בלע"ז)
"לא זורו" - הנגעים האלה לא זורו ע"י רופאים אבקת סממני תחבושת לשון יזורה על נוהו גפרית (איוב יח) ומנחם פי' לשון רפואה כמו אין דן דינך למזור (ירמיהו ל)
"ולא חובשו" - לשון רפואה
"ולא רוככה בשמן" - לא רככה מכתם בשמן כמשפט שאר מכות ואין נופל כאן לומר לא רוככו בשמן שאין מרככין אלא במקום המכה אבל המזור והחבישה נופל לשונם על כל הגוף לפיכך נופל בם לשון רבים לא זורו הנגעים ולא חובשו ויונתן פתר כל המקרא בלשון דוגמא על שהם מלוכלכים ומנוגעים בעון ותרגם מכף רגל ועד ראש מקטנים ועד גדולים אין בו מתום אין טוב בו פצע וחבורה פשע ועונות וחטאים לא זורו וגו' כלומר לא נתרפאו לשוב בתשובה שלימה ולא רככה בשמן אפילו צד הרהור תשובה אין בלבםפסוק ז
פסוק ח
"כמלונה במקשה" - כאשר תעזב המלונה שעשה נוצר בראש המקשה לשמור קישואין שלה ומשתלקט מניחה והולך זו שבכרם קרויה סוכה לפי שהוא גר שם יומם ולילה ביום שומרה מן העופות ובלילה מן הגנבים אבל הקישואין קשין הם ואין לירא מן העופות ואין צריך לשומרה ביום לפיכך נקראת מלונה על שהיא לינת הלילות כערסל מבתותא כמשכב המלונה במקשה במקשיא בתר דאבעיוהי לאחר שלקטוהו לשון המשנה שלש אבעיות ביום
"כעיר נצורה" - כעיר שצרו עליה ועושים סוכות סביב לה להסתתר שם החיילות וכשמסתלקים מעליה מניחין אותם והולכין כל זה ת"יפסוק ט
פסוק י
פסוק יא
"מריאים" - בהמות צאן פטומות
"לא חפצתי" - אחר שאתם עוברים על תורתי זבח רשעים תועבהפסוק יב
פסוק יג
פסוק טו
פסוק טז
"רחצו הזכו הסירו חדלו למדו דרשו אשרו שפטו ריבו לכו" - י' אזהרות של ל' תשובה יש כאן כנגד עשרת ימי תשובה וכנגד עשרה מלכיות זכרונות ושופרות
"חדלו הרע" - חדלו ממעשים הרעים
"הרע" - כמו להרע א"צ לכתוב מלהרע שכן לשון המקרא נופל על ל' חדלה וחדל לעשות הפסח (במדבר ט) עד כי חדל לספור (בראשית מא מט) כלומר חדלה הספירה חדלה העשיה אף כאן תחדלו הרעהפסוק יז
"אשרו חמוץ" - החזיקו את הגזול והוא לשון משנה אשרנוהי אי אישר חילי ישר כחך ל"א הדריכוהו בנתיב אמת לזכות בשלו לשון באשורו אחזה רגלי (איוב כג יא) ואשר בדרך לבך (משלי כג יט)
"שפטו יתום" - פלוני זכאי פלוני חייב
"ריבו אלמנה" - השתדלו בריבה להתווכח בעדה שאינה יוצאת לחזור אחרי בעלי דינה (סא"א)
"חמוץ" - גזול ודומה לו מכף מעול וחומץ (תהלים עא)פסוק יח
"אם יהיו חטאיכם כשנים" - כתומים לפני כאודם שנים אלבינם כשלג
"יאמר ה'" - תמיד הוא אומר לכם כן כמו על פי ה' יחנו (במדבר ט כ) דבר אחר לכו נא ונוכחה מה כתוב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו אלי לכו ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג וגו'
"כתולע" - צבע שצובעים בו אדום גרעינים הם ויש תולעים בכל אחד ואחדפסוק כ
פסוק כא
"קריה" - שהיתה נאמנה ומליאה משפט וצדק היה לן בה ועתה מרצחים
"מלאתי משפט" - כגון רבתי עם (איכה א)
"צדק ילין בה" - תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של הלילה ושל בין הערבים מכפר על של היום דבר אחר שהיו מלינים בה דיני נפשות כשלא היו מוצאין לו זכות ביום הא' לא היו גומרין את דינו עד למחרת אולי ימצאו לו זכות ועתה נעשו רוצחין ומצינו בפסיקתא ר' מנחם בר אושעיה אמר תפ"א בתי כנסיות היו בירושלים כמנין מלאתי בגי' ועתה מרצחים הרגו את אוריה הרגו את זכריהפסוק כב
פסוק כג
"ורודף שלמונים" - תשלומין ת"י אמרין גבר לחבריה עביד לי טב בדיני ואשלם לך בדינך שופט שהיה גזלן והנגזל צועק עליו בפני שופט אחר זה אומר לו צדקני היום ואני אשלם גמולך כשיצעקו עליך בפני הוי רודף תשלום גמולות
"וריב אלמנה לא יבא אליהם" - האלמנה באה לצעוק והיתום יוצא וזו פוגעת בו ושאלתו מה הועלת בצעקתך לפני השופט והוא אומר כל היום הזה יגעתי לו במלאכה וסופו לא הועלתי וזו חוזרת לאחוריה ואומרת ומה זה שהוא איש לא הועיל אני לא כ"ש הוי יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבא אליהם כללפסוק כד
"אביר ישראל" - תקפו של ישראל
"הוי" - לשון הזמנה והכרזה ודומה לו הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב' י') וידעו הכל כי אנחם מצרי שהכעיסוני במעשיהםפסוק כה
"כבור" - ל' בורית (סבו"ן בלע"ז) ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כד) ע"ש שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג
"כל בדיליך" - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל (אשטיי"ש בלע"ז)פסוק כו
פסוק כז
"תפדה" - מעונותיה
"ושביה" - עושי תשובה שבתוכה (בצדקה במצדיקים עצמם במשפט ובצדק' שבתוכה)פסוק כח
"פושעים" - מורדים והעובדים לעכו"ם
"וחטאים" - אלו עבריינים העוברים על שאר איסוריןפסוק כט
"אשר חמדתם" - לעבוד תחתיהם עבודת כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד)
"מהגנות" - שם היו עובדים כוכבים כמה דאת אמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו יז)פסוק ל
פסוק לא
"ופעלו" - והעושה אותו תוקף יהיה לניצוץ אש ובערו זה בזה
"לניצוץ" - (אישטנציל"א בלע"ז) ת"י ופועלו ועובד ידיהון ואין זה אחר ל' העברית שא"כ היה לו לינקד ופעלו חטף קמץ ויהא נבאר ל' פעול עכשיו שהוא נקוד מלאפום (ר"ל חולם) נבאר ל' פועל
"ואין מכבה" - ת"י ולא יהא עליהון חייס
רש"י על ישעיהו · א · >>