קטגוריה:ויקרא כה יד
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/כִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַ/עֲמִיתֶ֔/ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִ/יַּ֣ד עֲמִיתֶ֑/ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲרֵי תְזַבֵּין זְבִינִין לְחַבְרָךְ אוֹ תִזְבּוֹן מִיַּד חַבְרָךְ לָא תוֹנוֹן גְּבַר יָת אֲחוּהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם תְּזַבְּנוּן זְבִינֵי לְחַבְרֵיכוֹן אוֹ תִזְבְּנוּן עִסְקָא דְמִיטַלְטְלָא מִן יַד חַבְרֵיכוֹן לֵית אַתּוּן רְשָׁאִין לְאוֹנַיָא גְבַר יַת חַבְרֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"וכי תמכרו וגו'" - לפי פשוטו כמשמעו ועוד יש דרשה מנין כשאתה מוכר מכור לישראל חברך ת"ל וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך ת"ל או קנה מיד עמיתך
"אל תונו" - (ת"כ ב"מ נח) זו אונאת ממוןרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ג (עריכה)
[א] מנין כשתהא מוכר לא תהא מוכר אלא לעמיתך? תלמוד לומר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך". ומנין כשתהא קונה לא תהא קונה אלא מיד עמיתך? תלמוד לומר "או קנֹה מיד עמיתך".
אין לי אלא קרקעות, שבהם דבר הכתוב. מנין לרבות דבר המטלטל? תלמוד לומר "ממכר"-- לרבות דבר המטלטל.
מנין שאין אונאה לקרקעות? תלמוד לומר "או קנה מיד..אל תונו"-- המטלטלים יש להם אונאה ואין אונאה לקרקעות.
[ב] ומנין שאין אונאה לעבדים? תלמוד לומר (ויקרא כה, מו) "והנתחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה"-- מה אחוזה אין להם אונאה אף עבדים אין להם אונאה.
[ג] מנין שאין אונאה להקדשות? תלמוד לומר "..את אחיו"-- לא הקדש.
מנין שאין אונאה לשטרות? תלמוד לומר "ממכר"-- מה זה מיוחד שגופו מכר וגופו לקח, יצאו שטרות שלא גופם מכר ולא גופם לקח אלא הראיה שיש בהם. לפיכך המוכר שטרותיו לבשם יש להם אונאה.
[ד] "אל תונו איש את אחיו"-- זו אונאת ממון. יכול זו אונאת דברים?... וכשהוא אומר "ולא תונו איש את עמיתו" הרי אונאת דברים אמורה. הא מה אני מקיים "אל תונו איש את אחיו"? זו אונאת ממון.
[ה] וכמה היא אונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע, שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר? עד כדי שיראה לתגר או לבקי. הורה ר' טרפון בלוד האונאה שמונת כסף לסלע, שליש למקח. ושמחו תגרי לוד. אמר להם "מותר להחזיר כל היום". אמרו "יניח לנו ר' טרפון במקומנו", וחזרו לדברי חכמים.
[ו] אחד לוקח ואחר מוכר יש להם אונאה. וכשם שיש אונאה להדיוט כך יש אונאה לתגר. ר' יהודה אומר אין לתגר אונאה. מי שהוטל עליו -- ידו על העליונה, שהוא אומר לו "תן לי מעותי או תן לי מה שהוניתני!".
[ז] וכמה תהיה הסלע חסרה ולא יהיה בה אונאה?
- ר' מאיר אומר ד' איסרות מאיסר לדינר.
- ר' יהודה אומר ארבע פונדיונות מפונדיון לדינר.
- ר' שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונים לדינר.
[ח] עד מתי מותר להחזיר? בכרכים -- עד כדי שיראה לשולחני, ובכפרים -- עד ערבי שבתות שכן דרך השוק להיות עומד בעיירות מערב שבת לערב שבת. ואם היה מַכִּירָהּ -- לאחר יב' חדש מקבלה ממנו. ואין לו עליו אלא תרעומת. ונותנה למעשר שני ואינו חושש, שאינו אלא נפש רעה.
[ט] "אל תונו איש את אחיו"-- אין לי אלא איש. אשה מנין? ואשה את איש מנין? תלמוד לומר "את אחיו"-- מכל מקום. ר' יהודה אומר תגר להדיוט יש לו אונאה. הדיוט לתגר אין לו אונאה. אין לי אלא הדיוט להדיוט, תגר לתגר. תגר להדיוט, הדיוט לתגר מנין? תלמוד לומר "את אחיו", מכל מקום.
|
וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. |
| -- ויקרא כה, יד |
אַל תּוֹנוּ
בקטע אחד פעמים חוזרים על אזהרה זו, למה?
- (ויקרא כה יד) "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"
- (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ"
או שרצו להסביר שלא מדובר רק בבן משפחה, כאח, אלא בכל עמית. אולם גם הסבר זה חסר, כי הרבה פעמים לאחר ההסכם מגלה צד אחד את טעותו, וכל קשרי המשפחה או חברות יפוגו.
לפעמים הקונה או המשכיר יש בידו מידע על יתרונות או חסרונות הקרקע וגודל היבול הצפוי. על הקונה והמוכר מוטלת החובה לא להונות ולנהוג בצורה הגונה. ההונאה תתגלה במשך הזמן, ואז יהיה קל לבית המשפט לפסוק נגדם, כי פעמים הם הוזהרו.
לקונה ולמוכר יש סיבה להיות הגונים, כי אם הם יריבו הקונה לא יקבל חוזה חדש, גם מבעלי אדמות אחרות, ואדמתו של המוכר תפגע בהזנחה ואפילו לאחר היובל יהיו לו הוצאות גדולות להחזיר את הקרקע לקדמותה.
אִישׁ אֶת אָחִיו
תוספת זו היא מיותרת מאוד, ומעליבה. הן לא נכתב: "לא תרצח איש את אחיו" אלא "לא תרצח".
האם להונאה היה צורך להוסיף הגבלה זו?
האם הכוונה שמותר להונות אדם אשר אינו אח ורע?
האם הכוונה שאסור להשכיר את האדמה לזרים?
ובכלל, הן לא נאמר שאין לשקר, אלא רק אין לשקר במשפט או בעדות בשבועה. האם גם שם הותר לשקר כאשר העניין אינו לפני בית משפט?
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא כה יד"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.