(דברים יב כג): "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר"

איסור אכילת דם כבר נזכר ב (דברים יב טז): "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם".   בפסוקנו ישנן שתי תוספות:

בנוסף לאיסור, יש גם קריאה להתחזק - להתגבר על היצר: "אִיתוֹקְפוּן בְּיִצְרֵיכוֹן" (ירושלמי) "ממה שנאמר חזק, אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק, דברי רבי יהודה.    רבי שמעון בן עזאי אומר: לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות: אם הדם, שהוא קל להשמר ממנו, שאין אדם מתאוה, לו הוצרך לחזקך באזהרתו - קל וחומר לשאר מצוות" ( רש"י ) .

בנוסף לאיסור, יש גם נימוק - כי הדם הוא הנפש. ואיך אפשר להשוות בין הדם, שהוא חומר, לבין הנפש, שהיא רוחנית?

אלא שיש להבחין בין נפש לבין רוח ונשמה: נפש היא כוח-החיים החומרי של הגוף . הדם הוא הנפש, כי הדם נושא את החמצן והמזון לכל חלקי הגוף, וכך למעשה מביא חיים לכל שאר איברי הגוף.

ומה הקשר בין הקביעה "הדם הוא הנפש" לבין איסור אכילת דם? את זה הסביר הרמב"ן בפירושו על הפסוק המקביל,  (ויקרא יז יא): "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר": " "כי השם ברא כל הנבראים התחתונים לצורך האדם, כי הוא לבדו בהם מכיר את בוראו.    ואף ע"פ כן, לא התיר להם באכילה מתחילה רק הצומח, לא בעלי הנפש... וכאשר היה במבול שנצולו בזכותו של נח, והקריב מהם קרבן והיה לרצון לו, התיר להם השחיטה... כי חיותם בעבור האדם. והנה, התיר גופם אשר הוא חי בעבור האדם שיהיה להנאתו ולצרכו של אדם, ושתהיה הנפש שבהם לכפרה לאדם בקרבים לפניו יתברך, לא שיאכלוהו; כי אין ראוי לבעל נפש שיאכל נפש, כי הנפשות כולן לאל הנה, כנפש האדם וכנפש הבהמה לו הנה, ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה..."

"עוד, כי הנאכל ישוב בגוף האוכל והיו לבשר אחד, ואם יאכל אדם נפש כל בשר והוא יתחבר בדמו והיו לאחדים בלב תהיה עובי וגסות בנפש האדם, ותשוב קרוב לטבע הנפש הבהמית אשר בנאכל, כי הדם לא יצטרך עכול כשאר הנאכלים שישתנו בעכולם, ויתלה בו נפש האדם בדם בהמה, והכתוב אומר (קהלת ג כא): "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ", ולכך אמר (ויקרא יז יד): "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא", כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם, ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת, אבל תהיה לה כפרה על המזבח לרצון לפני ה'...." ". יש כאן שני הסברים:

1. ה' הרשה לבני נוח לאכול בעלי-חיים, אבל רק את הצד החיצוני שלהם - הגוף. הצד הפנימי שלהם הוא הדם, הזורם בכל האיברים ונותן להם חיים; את הצד הזה אסור לאכול, כי החיים כולם שייכים לה'. ולכן גם לבני נוח נאסר לאכול בשר עם דם, (בראשית ט ד): "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ".

2. בניגוד לבשר, המתפרק ומתעכל לפני שהוא נספג בדם, דם הבהמה נספג בדם האדם באופן מיידי, ולכן עלול להשפיע על נפש האדם ולהפוך אותו לבהמי.

מאמרים נוספים על "הדם הוא הנפש":

א. ד"ר יצחק קניגסברג, אתר כיפה

https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9/

ב. ד"ר יאיר ברקאי, אוניברסיטת בר-אילן

https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/bar.html

ג. איסור אכילת דם, ויקיפדיה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%93%D7%9D#cite_note-10

-- Erel Segal-Halevi, 2019-09-04 16:09:38