בעל הטורים על התורה/דברים/יב


(ג) תשרפון. ג' במסורה בהאי ענינא והיינו דתנן ג' אשרות הן וזהו ואשריהם תשרפון וגו':

ואבדתם את שמם. לא תעשון כן. אזהרה למוחק את השם:

(ד) לא תעשון. בגי' אזהרה על כל מוחק שם:

(ה) אל המקום. בא"ת ב"ש ת"כ צידפ"י בגי' זהו ירושלים:

מקום. בגי' לציון:

ובאת שמה. ב' במס' דין ואידך ובאת שמה וראה שם והוא בענין אלישע שצוה למשוח יהוא למלך מה מלך במשיחה אף כל ענין הקרבנות במשיחה. הכלים אינן מתקדשים אלא במשיחה וכה"ג במשיחה:

(ו) עולותיכם וזבחיכם. ח' דברים מוזכרים כאן כנגד ח"פ לפני ה' דכתיב ברגל בפ' זו:

(ח) אנחנו עושים פה היום. ס"ת בגימ' הלוים כי עתה הלוים נושאים הארון וכשתעברו הירדן לא ישאו אותו:

(יא) לשכן שמו שם שמה. רמז לשני מחיצות אחת לקדשי הקדשים ואחת לקדשים קלים:

(יג) עלתיך בכל מקום אשר תראה. ס"ת הכרמל. בכל. בגימטריא אליהו רמז לאליהו שיעלה עולות בהר הכרמל:

(יד) שבטיך. בגי' שבט יהודה:

שם תעלה עלתיך. ר"ת תשע ט' דברים אתה מעלה על המזבח. עולה. חטאת. אשם. שלמים. מנחה. שמן. לבונה. יין. מים:

(טו) כברכת. כ' דין ואידך כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך גבי עולת ראיה והיינו דתנן מי שיש לו אוכלין מרובין מביא עולות מרובים וזהו תזבח ואכלת בשר תזבח דהיינו עולה ואכלת בשר דהיינו שלמים הכל תרבה לפי ברכת ה' אלהיך אשר נתן לך:

(יז) ותרומת ידך. וסמיך ליה לפני ה'. כי תרומת ידך היינו ביכורים:

(יט) פן תעזוב את הלוי. וסמיך ליה כי ירחיב לומר מתן אדם ירחיב לו:

(כ) תאכל בשר. וסמיך ליה כי ירחק לומר שיתרחק האדם מלאכול בשר כדאיתא בפ' כיסוי הדם:

(כא) כי ירחק. הפסוק מתחיל ומסיים בכ"ף לומר אע"פ ששחט צריך להכניס בו כף ידו ולבדוק הריאה:

כאשר צויתיך. בגימטריא רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה:

כאשר. נוטריקון רובו של אחד ככולו:

(כב) אך כאשר יאכל הצבי והאיל. אך מיעוטא הוא שאינו חייב במתנות:

(כג) עם הבשר. בגימטריא בבשר מן החי:

(כד) תשפכנו. בגימטריא פטור מלכסותו:

(כו) ונדריך. ב' במסו' ונדריך תשא ובאת ונדריך תשלם היינו דתנן בנדרים אם מתו או נגנבו חייב באחריותן וזהו ונדריך תשלם היאך ונדריך תשא שאתה חייב באחריותן עד שתביאם כדאמרינן כיון דאמר עלי כמאן דטעין ליה אכתפיה דמי:

(כז) והבשר תאכל. וסמיך ליה שמור ושמעת לומר ע"ה אסור לאכול בשר כדאיתא בפסחים:

(כח) שמור ושמעת. אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד:

כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. וסמיך ליה כי יכרית לומר שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים שעושים הטוב והישר:

(כט) לרשת אותם. ולא למס:

אותם. ולא שאר אומות: