אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון וגו' לרשתה כל הימים. ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל ע"ג ושלא תעשו כמותם לאל ית' להקריב לפניו בכל מקום ושיהי' לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:


"לשכנו" להיות שם משכן שמו והוא שילה או בית עולמים: " תדרשו" אל אותו המקום הנבחר תדרשו להשתחוות ולהקריב כענין אליו גוים ידרושו: " ובאת שמה" לא שיבא משכן שמו אליכם בכל מקום:


"ושמחתם" לפני ה' אלהיכם. עבדו את ה' בשמחה כראוי לכל עובד מאהבה: " בכל משלח ידכם" כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו:


"ואמרת אוכלה בשר" בלתי שאצטרך לטרוח להעלותו לבית הבחירה: " כי תאוה נפשך לאכולי בשר" ג"כ כשתאוה לאכול אותו החלק הניתן לכהנים מן הזבח: " בכל אות נפשך תאכל ' ל בשר" אבל לא חלב ודם אע"פ שהם חולין:


"אך כאשר יאכל את הצבי" שלא במקום קדוש:


"רק חזק לבלתי אכול הדם" אע"פ שתקוה באכילתו חברת השדים שיגידו לך עתידות. כאמרם ז"ל שומעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת לא תאכל הדם להתחבר להם:


"לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" עשה באופן שלא יהיה ראוי לאכילה וזה שתשפכהו על הארץ כמים ולא תצניעהו כמו שמצניעים היין והשמן ושאר משקין לאכילה ושתיה:


לא תאכלנו וגו' כי תעשה הישר בעיני ה'. וכאשר תמנע מלאכול לא יהיה זה כמואס בו אבל כדי שתעשה הישר בעיני ה' כאמרם ז"ל אל יאמר אדם קצה נפשי בבשר אסור אבל יאמר איפשי ואבי שבשמים גזר עלי:


"ואעשה כן גם אני" ואעבוד את האל ית' באותם מיני העבודה שהם עובדים לע"ג:


כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם. כי אמנם הם עובדים לע"ג בקצת מיני עבודות נמאסות אצל האל ית':