קטגוריה:בראשית ל יט
נוסח המקרא
ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹב.
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
וַ/תַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַ/תֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּ/יַעֲקֹֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַדִּיאַת עוֹד לֵאָה וִילֵידַת בַּר שְׁתִיתַאי לְיַעֲקֹב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְעֲבָּרַת תּוּב לֵאָה וִילֵידַת בַּר שְׁתִיתָאֵי לְיַעֲקב: |
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל יט.
וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב
הבן הזה הוא הבן השישי של לאה, והבן העשירי של יעקב.
נראה שלאחר שבלהה ילדה לרחל את דן, זלפה את גד, ולאה את יששכר, רחל נרגעה והפסיקה למנוע מהנשים ללדת ליעקב, וכך בלהה, זלפה ולאה הביאו עוד בן.
לאחר שכל אחת מהשפחות ילדו שני בנים, נראה שרחל (ואולי גם לאה) הפסיקו את הביקורים של השפחות אצל יעקב, וכך השפחות סיימו את תפקידן כיולדות.
לאה הבינה שאלוהים רוצה תריסר בנים ליעקב, כשם שאלוהים אמר לאברהם על ישמעאל, "שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יז כ), ולכן כאשר היא הביאה חצי מהבנים, היא חשבה שזה מאורע חשוב, ואולי היא צריכה להפסיק, ולאפשר לרחל לסיים את השנים האחרונים.
אולם לאה בכל זאת רצתה ילד נוסף, וכך נולדה דינה (ביאור:בראשית ל כא) - בצורה זאת, לאחר שנולדו עשר בנים (סיכויים 1/1024), אלוהים רמז ללאה שזה מספיק, והיא לא תקבל יותר בנים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית