קטגוריה:בראשית לט יד
נוסח המקרא
ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.
וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃
וַ/תִּקְרָ֞א לְ/אַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗/הּ וַ/תֹּ֤אמֶר לָ/הֶם֙ לֵ/אמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛/נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְ/צַ֣חֶק בָּ֑/נוּ בָּ֤א אֵלַ/י֙ לִ/שְׁכַּ֣ב עִמִּ֔/י וָ/אֶקְרָ֖א בְּ/ק֥וֹל גָּדֽוֹל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָת לַאֲנָשֵׁי בֵיתַהּ וַאֲמַרַת לְהוֹן לְמֵימַר חֲזוֹ אַיְתִי לַנָא גֻּבְרָא עִבְרָאָה לְחַיָּכָא בַנָא עָאל לְוָתִי לְמִשְׁכַּב עִמִּי וּקְרֵית בְּקָלָא רָמָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְרָמַת חֶלְבּוֹנָא דְבֵיעָתָא בְּדַרְגְשָׁא וּקְרַת לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַאַמַרַת חָמוּן שִׁכְבַת זַרְעָא דְאַטִיל דֵין דְאַיְיתִי רִיבּוֹנְכוֹן לָנָא גְבַר עִבְרָאֵי לְמִגְחוֹךְ בָּנָא עַל לְוָתִי לְמִשְׁכּוֹב עִמִי וּקְרִית בְּקָלָא רָמָא: |
רש"י
"עברי" - (ב"ר) מעבר הנהר מבני עבר (ס"א מעבר הנהר)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עִבְרִי – מֵעֵבֶר הַנָּהָר, מִבְּנֵי עֵבֶר (ראו ב"ר מב,ח).
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לט (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
לצחק בנו. כלשון הכתוב (משלי י) כשחוק לכסיל עשות זמה. בא אלי לשכב עמי. תפח רוחה היא אמרה לו שכבה עמי ואומרת בא אלי לשכב עמי.
ובמדרש בא אלי לשכב עמי, זהו שאמר הכתוב (קהלת ז) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה. רבי יהודה בר שלום אומר אין לך קשה מן האשה, תדע כי במעשה העגל נאמר (שמות לב) ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש. ובמעשה זמרי ע"י אשה נפלו (במדבר כה) ארבעה ועשרים אלף. (קהלת ז) טוב לפני האלהים ימלט ממנה, זה יוסף. וחוטא ילכד בה זה זמרי. מהו אסורים ידיה, היו תופשות לאדם בשוק. כשברא הקב"ה לחוה אמר מאיזה מקום אבראנה, אם מן הראש תהיה רוחה גסה, אם מן העין תהיה סקרנית, אם מן הפה תהיה פטפטנית, אם מן האוזן תהיה צייתנית, אם מן הידים תהיה גנבת, אם מן הרגלים תהיה פדרנית. מה עשה הקב"ה בראה מן הצלע שהוא מקום צנוע כדי שתהא צנועה ויושבת בבית. ואע"פ שלא בראה מן הראש רוחה גסה שנאמר (ישעיה ג) יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון. לא בראה מן העין והיא סקרנית שנאמר (שם) ומשקרות עינים. וכתיב (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים. לא בראה מן הפה והיא פטפטנית שנאמר (בראשית ל) המעט קחתך את אישי. לא בראה מן הידים והיא גנבת שנאמר (בראשית לא) ותגנוב רחל את התרפים. לא בראה מן האוזן והיא צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל. לא בראה מן הרגלים והיא פדרנית שנאמר ( בראשית ל) ותצא לאה לקראתו. (בראשית לד) ותצא דינה בת לאה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט יד.
רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ
עד לרגע שיוסף נס החוצה היא חשבה שהוא יסכים לשכב איתה. היא היתה שמחה מאוד וחיכתה בסבלנות שהוא יתפשט.
והנה הוא נס! היא הוכתה בתדהמה.
וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ
מכאן אנו מבינים ש"וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם בַּבָּיִת" (ביאור:בראשית לט יא), לא היה כל כך מדויק, ופשוט "שָׁם בַּבָּיִת", בחדר ההוא, לא היו אנשים.
אשת פוטיפר החליטה שעדיף לה להאשים את יוסף, לפני שהענין יתגלה והיא תואשם בגלל שהיא לא התלוננה. אם אישה נאנסה בבית ולא קראה לעזרה, לא יאמינו לה שהיא נאנסה בניגוד לרצונה. אשת פוטיפר היתה חייבת להקים רעש.
וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר
- לאנשים היא אמרה: "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ, כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."
- לפוטיפר היא אמרה: "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי וַיְהִי, כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה" (ביאור:בראשי לט יז-יח).
השוואה בין דברי אשת פוטיפר לאנשי הבית ולפוטיפר:
- "אִישׁ עִבְרִי" – "הָעֶבֶד הָעִבְרִי"
- "לְצַחֶק בָּנוּ" – "לְצַחֶק בִּי".
- "לִשְׁכַּב עִמִּי" - הושמט.
- " וַיָּנָס וַיֵּצֵא" – " וַיָּנָס".
לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל
בדבריה עם פוטיפר היא השמיטה ושינתה את דבריה. אשת פוטיפר האשימה את פוטיפר שהוא הביא את העברי והוא גרם לצרות.
- לא היו צריחות של פחד, פקודות על יוסף להסתלק מהחדר וקריאות לעזרה. הקריאות לאנשים התחילו רק אחרי שיוסף נס.
- לא היו סימני פגיעה בבגדיה או בגופה של אשת פוטיפר, כלומר יוסף לא נגע בה.
- הכתוב מדגיש "בגד", אולם סביר שהבגד היה כמו כותנת, כנהוג במזרח. כותונת לובשים על הראש ויש פתחים לזרועות. כדי לשכב אין צורך להוריד את הכותנות ומספיק להרים אותה. בנוסף היא לא עשתה נזק לכותנת שלו או לכותנת שלה.
- נאמר שיוסף "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם בַּבָּיִת" (ביאור:בראשית לט יא), ולבטח הוא לא עשה את מלאכתו בחדר השינה שלה. אשת פוטיפר לא טענה שהיא ישנה והוא נכנס להתקיף אותה שם. ייתכן שבחדר השינה שלה היו אנשים והם ידעו שהיא לא היתה שם. לבטח היו אנשים שידעו שהיא ערה, לבושה ומקושטת.
אשת פוטיפר ידעה שדבריה אינם אמת מדויקת ופחדה לחזור על זה לפוטיפר שיוסף בא לשכב עימה, ומההשמטה הזו שופט מיד היה מבין שההצהרה המקורית היא לא מדויקת, וכאשר אדם משקר פעם אחת, כל עדותו, לטובת עצמו, חשודה.
הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ
לְצַחֶק בָּנוּ / לְצַחֶק בִּי / לְצַחֶק איתי / לְצַחֶק עלינו
- צחוק, לגלוג, שמחה - "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק" (ביאור:בראשית יז יז).
- בוז, עלבון, לעג - "וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו" (ביאור:בראשית יט יד)
- משחק, צוחק, עליזות, שובבות - "תֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק" (בראשית כא ט).
- צוחק, קירבה גדולה, מגע, יחסים בין בעל לאישה - "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כו ח).
- לשכב, כדברי אשת-פוטיפר לפוטיפר: "לְצַחֶק בִּי" כרמז לדבריה לאנשים: "בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי".
בהקשר של גבר ואישה "לְצַחֶק" בא במשמעות 'ציחקוק' הקשור לדגדוג , מגע אינטימי או מחשבה על מגע אינטימי.
אולם אשת פוטיפר פותחת אפשרות שהעבד הזה בא לצחוק עלינו, ומרוב גדלותו חשב שמותר לו להתקיף אותנו, לצחק בנו.
השינוי מ"לְצַחֶק בָּנוּ" ל"לְצַחֶק בִּי" היה מיותר. אשת פוטיפר יכלה להגיד: "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל", ללא כל רמז שהיא חשבה שהעבד הזה היה לו תפקיד או רצון "לְצַחֶק בָּנוּ".
הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ
- אשת פוטיפר מסבירה שהעבד הזה הובא בשביל התענוג שלה, כדי להנות אותה, ולכן היה מותר לה לשחק איתו. אבל הוא עבר את הגבול וניסה לשכב איתה.
- לטענתנ פוטיפר אשם במה שקרה כי הוא שהביא את העבד היפה הזה לביתו.
מתוך זה שהיא מאשימה את פוטיפר, ניתן להבין שהיא מודה בחלק מהאשמה, הן היא ראתה אותו מספר שנים ולא התלוננה על הדרך שבה העבד מתנהג או מסתכל.
לִשְׁכַּב עִמִּי
אשת פוטיפר לא אמרה שיוסף בא לאנוס אותה בכוח. הצהרתה דומה יותר לדברי בקשתה מיוסף: "שִׁכְבָה עִמִּי" (ביאור:בראשית לט ז). אשת פוטיפר אמרה מה שהיא חשבה שהוא יעשה למענה.
הצרוף הזה נראה יותר כהזמנה מאשר אונס, ולכן אשת פוטיפר לא אומרת את זה בשנית לפוטיפר.
מקרים בהם השתמשו במילה לשכב:
- רחל ענתה ללאה: "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה" (בראשית ל טו).
- בנות לוט עשו: "וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ" (ביאור:בראשית יט לה).
- אמנון אומר לתמר: "בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי" (שמואל ב יג יא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לט יד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.