ספורנו/בראשית/לט

אעריכה

"ויוסף הורד" כזמן אחד בעצמו ירד יהודה מאת אחיו וקרה לו כל מה שכתב למעלה ובאותו הזמן בעצמו יוסף הורד: " מיד הישמעאלים" שהיו בעלי הגמלים הנושאים והם בעצמם היו סרסורים:


בעריכה

"ויהי ה' את יוסף" להצילו מהמתקוממים עליו: " ויהי איש מצליח" משיג כל תכלית מכוון ממנו: " ויהי בבית אדוניו המצרי" עומד לשרת בחדר אדניו ולשון היה כמו עמד כמו והיה שם ויהיו שם כאשר צוני ה':


דעריכה

"וישרת אותו" בדברים הצריכים לגופו:


ועריכה

"ויעזב כל אשר לו" בלי שיצטרך לכוין חשבון: " ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" אחר שהפקיד אותו באופן זה על הפך שהיה מתחלה שהיה עובד בעבודה קשה כאמרו הסירותי מסבל שכמו כו':


זעריכה

"ותשא אשת אדניו" בשביל יופיו שאמר למעלה:


טעריכה

"כי אם אותך באשר את אשתו" בענין האשות בלבד חשך אותך ממני: " הרעה הגדולה הזאת" לשלם רעה תחת טובה: " להיות עמה" ביחוד:


יאעריכה

"כהיום הזה" שנתנה עיניה והתאותה לו: " ויבא הביתה" נכנס לחדר שלא ידע שהיתה היא שם: " שם בבית" באותו החדר:


יבעריכה

"וינס" מן החדר פן יגבר עליו יצר הרע: " ויצא החוצה" בהיותו חוץ מן החדר יצא לאטו בלתי תנועת ניסה שלא ישאלוהו מה לך כי תנוס ומי רודפך אבל היא שראתה שיצא מן החדר כתנועת ניסה יראה שמא עשה כך חוץ לחדר ושאלוהו והגיד לפיכך:


ידעריכה

"ותקרא לאנשי ביתה" לזכות את עצמה אמנם כאשר ראתה שחוץ לחדר לא רץ וזה ראו גם אנשי ביתה אמרה להם וינס ויצא החוצה כמו שהיה באמת אבל לבעלה שלא ראה הדבר אמרה וינס החוצה להורות שעשה תנועת הניסה גם בחוץ להמלט מאנשי ביתה וזה לאמת ענין השקר שלה: " לצחק בנו" בעניני צחוק שמתוכם נכר שבא אלי לשכב עמי:


יטעריכה

"ויחר אפו" על שהתרעמה מפני שהביא לה איש עברי לצחק בה כי אמנם לא חרה אפו על יוסף בזה שהאמין יותר לדברי יוסף אבל נתנו בבית הסהר להראות שהאמין לה לכבודה ונשתמש ביוסף בבית הסהר כאמרו ויפקוד שר הטבחים את יוסף אתם: