אבן עזרא על בראשית לט


פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם — יש אומרים שהוא כינוי לשכיבת אשתו. וזה רחוק; ועוד, כי אדוני יוסף סריס היה. והנכון בעיני, שכל אשר לו היה בידו, חוץ מן הלחם שלא היה אפילו נוגע בו, בעבור היותו עברי. כי הנה מפורש: "כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם" (בראשית מג, לב); כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא, וכן אשתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" (בראשית לט, יד). ויהי יוסף יפה תאר — כאמו[1]:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לשכב אצלה — אפילו לשכב במקום קרוב ממנה; או להיות עמה, לדבר שיחות:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויהי כהיום הזה — משבוע אחד מהיום שהחלה לדבר לו "שכבה עמי", או מחודש אחד; או אחר שנה תמימה, והוא הנכון בעיני.

לעשות מלאכתו — מלאכת הבית או הממון, כי פקיד היה על הכל.

ודרש ואין איש — דברי יחיד[2]:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הביא לנו — בעלי:

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויחר אפו — ואף על פי כן לא הרגו, כי בספק היה הדבר אצלו:

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בית הסהר — לא נדע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא, כמו "האחשתרנים", שהוא לשון פרס, ופירש שהם "בני הרמכים" (אסתר ח, י):

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בית הסהר — לא נדע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא, כמו "האחשתרנים", שהוא לשון פרס, ופירש שהם "בני הרמכים" (אסתר ח, י):

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואת כל אשר עושים — יש אומרים, כי היה מתעסק באומנות שיחיה ממנו, כאשר היו עושים האסורים. והקרוב אלי כפירושו: כל אשר היו צריכים – כאילו היה הוא העושה, כי פקיד היה עליהם; והפסוק הבא אחריו לעד:


הערות

  1. ^ ראו לעיל כט, יז.
  2. ^ ראו מדרש תנחומא וישב ט.