ביאור:בראשית לט ז

בראשית לט ז: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ז.

וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

מתי?
אחרי שיוסף מצא חן בעיני פוטיפר, עלה לדרגה של מנהל ראשי, בדומה לעבד אברהם: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" (בראשית כד ב), ושאפשר לשלוח אותו למשימות חשובות ביותר עם כסף רב והוא נאמן ביותר.
יוסף הגיע למצרים בגיל 17. עברו לפחות מספר שנים בשרותו של פוטיפר, כי רואים שהוא הצליח בשדה במספר יבולים. אין ספק שאדוני רצה להכשיר את יוסף לתפקיד של משנה למלך, והיה על יוסף ללמוד הרבה מאוד בנושאי עבודת האדמה ויבולים. בגיל 30 הוא הופיע לפני פרעה. כך סביר שהוא היה בן 20 ומעלה, כבן 25. ידוע שיוסף היה בבית הסוהר לפחות שנתיים אבל לא מתקבל שאת רוב הזמן במצרים, לפני שהוא הפך למשנה למלך, הוא בילה בבית הסוהר.

גם באסתר נאמר "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:אסתר ג א) - וגם שם לא ברור כמה זמן עבר מאז ששני הבוגדים נתלו עד שהמן עלה לגדולה, והאם היה קשר בין העניינים.

וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף

לרוב עבדים ומשרתים נראים שקופים לאדונים, כאילו שהם לא קיימים. אולם יוסף היה המושל בבית פוטיפר, וסביר שלאשת פוטיפר היו דרישות והוא היה חייב להופיע לפניה ולבצע את הוראותיה.

התמונה המצטירת היא שאשת פוטיפר נמוכה מיוסף, או יושבת או שוכבת על ספה, ויוסף עומד לפניה, וכך היא נושאת עיניה אליו ורואה אותו. נראה שהיא חיפשה הרבה סיבות לקרוא לו להופיע לפניה והיא נהנתה להסתכל עליו.

מאוחר יותר, כשיוסף הוא בן 30, יוסף ישא "אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מה), והיא תלד לו תוך זמן קצר: "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (ביאור:בראשית מא נ), כלומר היא כבר היתה אישה כאשר הוא נשא אותה, אפשרי בסביבות גיל 17, לפני שהיא נישאה לאחר. מכאן שיוסף היה מבוגר מבת-פוטיפר בכ-13 שנים ובזמן שהותו בבית פוטיפר הם נפגשו.
אם יוסף היה בו 25 כאשר הוא נשלח לכלא, אז אסנת היתה נערה כבת 12, ויוסף הכיר אותה במשך 8 שנים ושרת גם אותה. לא נראה שלאסנת היו אחים או אחיות. ייתכן שזו הסיבה שפוטיפר התנהג יפה ליוסף כאילו שהוא בנו ויורשו, ככתוב על אברם שהתלונן לאדוני: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (בראשית טו ג). אפשרי שפוטיפר לא התאמץ לקבל ילדים נוספים מאשתו, וכל מה שהוא עשה בבית היה לאכול, ככתוב: "וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל" (ביאור:בראשית לט ו).
לפי גילה של אסנת, אשת פוטיפר היתה מבוגרת מיוסף רק במספר שנים, ייתכן שכעשר שנים. אפשרי שאשת פוטיפר חיפשה תענוג, או שהיא רצתה בן נוסף, יפה כמו יוסף, לפני שהיא לא תוכל ללדת יותר.

וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי

אשת פוטיפר אומרת: "שִׁכְבָה עִמִּי". אשת פוטיפר לא פקדה או ציוותה עליו, וכנראה יוסף הבין שהוא יכול לסרב לה. הוא לא חשב שהיא תפגע בו או תענה אותו.
יוסף ממאן ועונה לה: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי" (ביאור:בראשית לט ח). לא נאמר שמשרתים לא שמעו את השיחה. לא נראה שהיא מסתירה את התנהגותה. לעבדים ולשפחות היה ברור מה קורה אבל הם לא העיזו להתערב ולדוח לפוטיפר, שלא ידע כלום וייתכן שלא היה איכפת לו.

לא נראה שכל זאת היה רק עניין של משיכה מינית. אשת פוטיפר רצתה בן, ובחרה את יוסף לעזור לה.

לפי הסיפור לא נראה שלפוטיפר היו בנים. כידוע לאברם לא היו בנים והוא ענה בצער לאלוהים "אֲדֹנָי יְהוִה מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (ביאור:בראשית טו ב), ולכן עליעזר ניהל את רכושו. גם בני לבן כעסו שלבן מעניק ליעקב רכוש רב ואמרו: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (ביאור:בראשית לא א), וגם פרעה מזהיר את יוסף להשמר לא לעלות על ילדיו כאשר הוא אמר: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ). כאן לא נאמר שבני פוטיפר כעסו על יוסף והצלחתו, לכן סביר שאין בנים.

במידה ואין לאישה ובעלה בנים, במות בעלה רכושו מתחלק לאחיו, והיא מקבלת את נדוניתה ושבה למשפחתה (יש אפשרות לייבום האלמנה, וחוקי חמורבי דנים בנושא הכאוב הזה בצורות שונות כדי לעזור לאלמנה.). בטוח שאשת פוטיפר לא רצתה סוף כזה ולכן היא התאמצה לקבל בן. לפי הסיפור רואים שבמשפחת תרח רוב הילדים היו בנים: כך לתרח, אברהם, נחור, ישמעאל, יצחק, עשו, ויעקב היו רק בנים (מלבד דינה ליעקב, ושתי בנות לישמעאל). לכן היתה סיבה לאשת פוטיפר לחשוב שגם ליוסף יהיו בנים בלבד.

ייתכן שאשת פוטיפר רצתה להביא בן יפה וחכם (כיוסף) לפוטיפר. נאמר שפוטיפר לא ידע מה קורה בביתו אלא הלחם שהוא אכל. ייתכן שפוטיפר לא היה בא לביתו, לא ידע את אשתו, ולא התאמץ להביא לה בן. ייתכן שפוטיפר חשב לאמץ את יוסף כבנו, או להשיא לו את בתו, אסנת. אשת פוטיפר העדיפה ללדת בן כדי שהוא ידאג לאימו, ולא תהיה תלויה ביוסף.

סביר שיוסף הבין שפוטיפר אוהב אותו כבן, ולכן לא היה מעוניין להביא לעצמו מתחרה.