ביאור:בראשית לט א

בראשית לט א: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט א.

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה

הוּרַד מִצְרָיְמָה

לעבור מכנען למצרים נקרא 'ירידה', כי לבוא לכנען, לארץ המובטחת, נקרא עליה.
התנועה דרומה, וירידה מהרי כנען למצרים השטוחה, שנמצאת בגובה הים נקרא לרדת. אבל בסוף, מכנען יורדים לכל מקום בעולם.

פּוֹטִיפַר

"סְרִיס פַּרְעֹה" - סריס הוא לא תמיד אדם מסורס, הנה כאן לפוטיפר יש אישה שהוא אוהב אותה, ובהמשך יוסף מעדיף להתחתן עם בתו "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מו).
"שַׂר הַטַּבָּחִים" - פוטיפר הוא שר, רואה פני המלך. שר הטבחים יכול להיות שהוא מכין את האוכל לפרעה, כי רשימת הדברים שהישמעאלים הביאו למצרים כללה בעיקר דברי מזון ומתיקה. אולם אנו רואים ש"נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל" (מלכים ב כה ח) בא לירושלים לכובשה - כלומר הוא היה מפקד הצבא, שטובח באויבים ולא שוחט ומבשל אוכל למלך. בהמשך נראה שבית הסוהר לנכבדי המלך היה בביתו, כלומר הוא היה ראש המשטרה האחראי על בטחון פרעה.
"אִישׁ מִצְרִי" - פוטיפר הוא מצרי ולא זר שמונה להיות שר למלך, והוא איש מכובד.

למה פוטיפר קנה את יוסף?

יהודה בחר שיירה נושאת "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה). השיירה לקחה דברי יוקרה המיועדים לעשירי מצרים, ככתוב אודות המנחה שיעקב שלח לשליט מצרים: "מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (ביאור:בראשית מג יא). השירה הובילה בשמים, תרופות, סבונים, דברי מתיקה תבלינים ואוכל מיוחד. יהודה ידע שהישמעאלים ינסו להעלות את ערך העבד שהם קנו בזה שהם ילמדו אותו איך להשתמש בסחורתם, וכך הוא יהיה קונה קבוע לסחורתם במצרים עבור אדוניו. כנראה יוסף הבין את זה ולמד בשקדנות רבה.

וכך באמת קרה. יוסף הובא לשוק הסחורות היקרות ושם הוא נמכר ביחד עם הסחורה שהישמעאלים הביאו. פוטיפר ראה את ערכו הרב של יוסף המלומד וקנה אותו ישירות מהישמעאלים. יוסף הועד להיות עבד בבית, ככתוב: "וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (ביאור:בראשית לט ב) ולא להיות עבד בשדה. יוסף היה לבד עם אשת פוטיפר ועשה את "מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם בַּבָּיִת" (בראשית לט יא), וכך היא יכלה לדבר איתו וללחוץ עליו ללא עדים "יוֹם יוֹם" (בראשית לט י). אולם אנשים היו בסביבה, כי כאשר היא קראה בקול, אנשי הבית באו מיד (בראשית לט יד). ניתן להבין שיוסף עבד לבד בחדר הנשים וייתכן שהוא עזר והכין את המרחץ או הבשמים, ואפילו נשאר לבד בקרבת אשת פוטיפר. כך נוצר המצב שאשת פוטיפר רצתה לשכב איתו (בראשית לט ז). ואשת פוטיפר אפילו אומרת לבעלה שהוא הביא את "הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (ביאור:בראשית לט יז).

מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים

פוטיפר קנה מהישמעאלים ישירות. הם הבינו את ערכו, ומכרו אותו ביחד עם סחורתם ולא לחוד.
אם יוסף היה מובא לשוק העבדים הכללי, אחד מסוחרי העבדים התקיפים היה קונה את יוסף מהם ומציג אותו למכירה ולא נותן לישמעאלים למכור בעצמם את יוסף. מהעובדה שהם מכרו לפוטיפר ניתן להבין שזו היתה מחירה פרטית, ושיוסף נמכר ביחד עם סחורתם ישירות לפוטיפר, שאישית בא לבחור סחורה משובחת לביתו ולפרעה.