ביאור:בראשית לט כ

בראשית לט כ: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי [אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט כ.

אֲשֶׁר אסורי [אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים

בֵּית הַסֹּהַר

סֹּהַר – צֹהַר, חלון, סַהַר - ירח מלא ועגול או הולך וחסר.
הרמב"ן נותן פרוש יפה: "סהר" כיפה עגולה מלשון אגן הסהר (שיר השירים ז ג) ולפי דעתי שהוא הבור (בראשית מא יד) בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה יכניסו בו האסורים וממנו להם אורה והוא מלשון סיהרא בארמית כאשר אמר (בראשית ו טז) צהר תעשה לתבה מלשון צהרים ושנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוט."

מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי [אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים

"בֵּית הַסֹּהַר" הזה נמצא ב"בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית מ ג), ולשם נשלחו שרי המלך, אסוריו, ככתוב: "וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית מא י).

יוסף לא נשלח להיות אסור עם פושעים. הוא לא נשלח לעבוד בשדה או בבנית פירמידות. הוא זכה להיות עם נכבדי המלך הגדולים ביותר. פוטיפר שמר אותו תחת ידו, ותוך זמן קצר "וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר" (בראשית לט כא), ויוסף מונה למנהל בית הסוהר, ככתוב: "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר" (בראשית לט כב).
למרות שיוסף היה "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" לא התעללו ולא היכו בו, הן בבית הסוהר היו רק אנשים מבוגרים ועשירים מאוד, שרי המלך בכבודם ובעצמם.
לפני שיוסף נשלח למשמר, שר בית-הסוהר עצמו עבד עבור יוסף כאשר יוסף ניהל את ביתו של פוטיפר, ככתוב: "וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף" (ביאור:בראשית לט ו).
יוסף היה שם, ככתוב: "וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר" - לא ברור ששר בית-הסהר הבין שיוסף הוא אסיר, פושע. פשוט העבירו את העבד עליו והעבד המשיך לשרת אותו.
יוסף היה במשמר בבית-הסוהר, כדי להגן עליו מאשת-פוטיפר או משפחתה, אם הם חשבו לנקום ביוסף שגרם לאשת פוטיפר בושה או יכול לגרום לה צרות בעתיד.
בתקופה ההיא לא היה נהוג להחזיק אנשים בבית-הסוהר. הפושעים היו מומתים או נשלחים לעבדות עם עבודת פרך.

הכינוי "בֵּית הַסֹּהַר" הוא תאור יותר חיובי מאשר "בּוֹר" (ביאור:בראשית מא יד). בבור סוגרים את האסירים כדברי ישעיהו: "וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ" (ישעיהו כד כב). שורש המילה קבר הוא בור: "וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ, כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבֻשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב; יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס" (ישעיהו יד יט).

לפחות בית זה מעל הקרקע, ולא בור לח באדמה, ולבית יש אור 'סהר' ולא חושך קבוע.

ד"ר אלכסנדר קליין מביא שעל פי כתובות מצריות עתיקות יתכן שסהר הוא שם של בית כלא שהיה במצרים בזמן ההוא.(מובא באתר הרשמי שלו.)

סַהַר

"סַהַר" זה ירח, לבנה. סהר הוא הצורה המתקבלת מחיתוך עיגול מתוך עיגול אחר, מוזח הצדה. קיימת אפשרות שהמילה סוהר וסהר הם מאותו מקור.

שורש המילה אסיר הוא א-ס-ר. שורש המילה סהר (ירח) הוא ס-ה-ר. אולם ייתכן שהצירוף של המילה 'בית סוהר' מרמז על הקשר לשורש משותף: אסירים נמצאים בבית הסוהר, ונשמרים על ידי סוהר.
בית מעצר פשוט ביותר היה באר או בור, שהיה פתח עגול בראשו, צוהר. כך קרה ליוסף, ככתוב: "וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (ביאור:בראשית לז כד). ייתכן שבבית המעצר הזה היה פתח בראשו שמשם הוכנס האסיר, או חלון עגול קטן בראשו או בצידו. אור השמש נכנס דרך הפתח העגול, ולפי הזווית, בין השמש לפתח, לקיר או לרצפה, יופיע כתם בהיר על הקיר או הרצפה, והכתם ינוע לפי תנועת השמש על הקירות והרצפה.