מ"ג בראשית לז ה


<< · מ"ג בראשית · לז · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחֲלַם יוֹסֵף חֶלְמָא וְחַוִּי לַאֲחוֹהִי וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲלָם יוֹסֵף חֵילְמָא וְתַנִי לְאָחוֹהִי וְאוֹסִיפוּ לְמִנְטַר תּוּב לֵיהּ בָּבוּ:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויגד לאחיו" גם זה עשה מחסרון העצה כנער:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו". יוסף בצדקתו ובטהר נפשו החזיק את אחיו לאוהבים וחשב שהם יפתרו חלומותיו לטובה, כי כל החלומות הולכים אחר הפה, ובאשר החלום נוגע לאחיו כתב לשון "ויגד", שזה ההבדל בין "הגדה לספור", שהגדה היא בדבר הנוגע אליו וצריך לו לדעתו, אבל האחים שלא יכלו לסבול דברו לשלום, כ"ש שחרה להם על דברו דברי אהבה כמחזיק אותם לידידים. וע"ז בעצמו "הוסיפו עוד שנא אותו", גם בטרם ששמעו את החלום, כי חשבוהו לעז פנים שלא יבוש מלכסות שנאה במשאון בדברי אהבה ולא רצו לשמוע החלום כלל:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויחלום יוסף וגו'. צריך לדעת למה היה יוסף מגדיל השנאה במה שהיה מספר חלומות גדולתו מגידות, ומה גם אחר יודעו כי הוא שנאוי בעיניהם כאומרם ז"ל (ב"ר פ' פ"ד) בפסוק ויאמר לו הנני שמסר עצמו למיתה. ואולי כי נתכוון להודיע אותם כי מן השמים העלוהו למעלה ומעשה יעקב היא בהסכמת עליונים ומזה יחדלו משנוא אותו:

או יכוון להודיעם כי עדיין יצטרכו אליו ויבואו וישתחוו לו, ואולי כי ביודעם כן ירחיקו השנאה לבל ינקום מהם לעת יפלו לפניו, כי השבטים יכופו ראשם לגזירת אל עליון ולמצבייה:

או יכוין לקרב הלבבות יחד, והוא על דרך אומרם בפרק הרואה (נה:) כי כל החלומות הולכים אחר הפה. ואמרו עוד שילך אצל מרחמי ליה (רא"ש שם) ויפתרנו לו ויוסף חשב שבספרו חלומותיו להם ידונו בעצמן כי לבו שלם עמהם כמשפט האחים האהובים. ולצד שקדמה שנאה וקנאה ננעלו שערי האהבה בלבם והיו דנים הכל להשתוררות עליהם וכו':

ויחלום יוסף וגו'. הכתוב יעיד עליו כי חלם לשלול חשד שהיה בודה מלבו שחלם להשתרר עליהם, גם בחלום ב' הודיע הכתוב (פסוק ט') ויחלום להצדיק דברי יוסף:

ויגד לאחיו. פי' שחלם חלום טוב שבזה היו בעיניהם קשים כגידים, ולא הזכיר הכתוב החלום כי הוא שאמר בסמוך שמעו נא, ואין לומר שהיה חלום אחר שאם כן למה לא הודיעו הכתוב, ואם לצד שלא נתקיים למה יספר הכתוב חלום שוא ידבר. ואם להודיע סיבת השנאה הנה יספיק הקודם וב' החלומות, אלא ודאי שהוא החלום שאמד בסמוך ומתחלה אמר להם סתם חלום מעלה חלמתי ולצד שלא היו רוצים לשמוע לו חלומו לצד שנאתם הפסיק בסיפור והיה מחלה פניהם לשמוע לו ואמר שמעו נא וגו':

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחלום יוסף חלום וגו' צריך לישב מה היה החלום הזה שאין לומ' שהיה החלום מהחלומות שא"כ לא הל"ל ויוסיפו עוד שנוא אותו רק היה לו לו' ויגד לאחיו לאמור שמעו נא החלום הזה וכו' שהרי כתי' אח"כ ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו וכו' ועוד שאלו היה אותו חלום לא היה לו לומ' על חלומותיו שהרי לא היה אלא חלום אחד. ונ"ל שהחלום הראשון היה מה שאמ' רש"י בסוף פרשת ויחי עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד כלומר שלא יכלו להזיקו וזה החלום לא חשש הכתו' להוציאו כי מזה לא אמרו דבר רק ששנאו אותו אבל כשאמ' שיהיה מושל עליהם אז חששו לדבריו וענו אותו ולכך אמ' אח"כ על חלומותיו ל' רבים ששנים היו חלום הנרות והאלומים וזה החלום הראשון נתקיים כשהשליכו אותו אל הבור. מהר"ר:

<< · מ"ג בראשית · לז · ה · >>