קטגוריה:בראשית לא מב
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִ/י֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּ/פַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔/י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑/נִי אֶת־עָנְיִ֞/י וְ/אֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛/י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַ/יּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אִלּוּ לָא פוֹן אֱלָהֵיהּ דְּאַבָּא אֱלָהֵיהּ דְּאַבְרָהָם וּדְדָחֵיל לֵיהּ יִצְחָק הֲוָה בְּסַעֲדִי אֲרֵי כְעַן רֵיקָן שַׁלַּחְתָּנִי יָת עַמְלִי וְיָת לֵיאוּת יְדַי גְּלֵי קֳדָם יְיָ וְאוֹכַח בְּרַמְשָׁא׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִילוּלֵי פּוֹן אֱלָהֵיהּ דְאַבָּא אֱלָהֵיהּ דְאַבְרָהָם וּדְדָחִיל לֵיהּ יִצְחָק הֲוָה בְסַעֲדִי אֲרוּם כְּדוֹן רֵיקָם שְׁלַחְתַּנִי יַת סִיגוּפִי וְיַת לֵיאוֹת יְדַיי גְלֵי קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן אוֹכַח בְּרַמְשָׁא: |
רש"י (כל הפרק)
"ופחד יצחק" - לא רצה לומר אלהי יצחק שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם ואע"פ שאמר לו בצאתו מבאר שבע אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת יעקב נתיירא לומר ואלהי ואמר ופחד
"ויוכח" - לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה הואאבן עזרא (כל הפרק)
ופחד יצחק — יראת יצחק את השם היא הועילתני, כי זכות האב תועיל לבן.
מ"ם ריקם נוסף, והוא שם. וימצא עם יחיד זכר ונקבה, ועם רבים. וכן מ"ם "אמנם", גם "חנם":רמב"ן (כל הפרק)
"ופחד יצחק היה לי" - לא רצה לומר אלהי יצחק לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם ואף על פי שאמר לו בצאתו (לעיל כח יג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת נתיירא יעקב לומר לשון רש"י וכן דעת אונקלוס כי פחד יצחק אלהיו דדחיל ליה יצחק ורבי אברהם אמר יראת יצחק את השם הועילתני כי זכות האב תועיל לבן וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (פסוק נג) במי שיצחק מתפחד ממנו והנה אין פירושו שוה עוד כתב (שם) ויש אומרים כי זה הפחד רמז ליום העקדה ואיננו רחוק ועל דרך האמת יבא הלשון כפשוטו ומשמעו והוא מדת הדין של מעלה וממנו אמר הכתוב (הושע ג ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים יאמר כי יבקשו הרחמים ומדת הדין שלמטה ויביאו פחד יצחק אל השם ואל טובו הנזכרים
"ויוכח אמש" - לשון תוכחה ולא לשון הוכחה לשון רש"י ויותר נכון לשון הוכחה כי אמר למעלה ויוכיחו בין שנינו ואמר עתה כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם ולכך לא אמר "ויוכח אותך אמש"מלבי"ם (כל הפרק)
(מב)" לולי" וגו' "אלהי אברהם" וגו' "היה לי כי עתה ריקם שלחתני". הרי מבואר שהיה בדעתך להרע לי ולקחת כל אשר לי, רק שיראת מאלהי אברהם, ופחדת מיצחק אבי שהוא שר וגדול. ומה שהוכחת ממה שאמר לך אלהים השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע, שמזה מבואר שיש לך טענות להרע לי, שע"כ הזהיר אלהים אותך, מזה ראיה להפך, כי "את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש", שאלהים הוכיח שאני הצדיק בריבי ועשה משפט לעשוקים וע"כ הזהיר אותך:
כלי יקר (כל הפרק)
"לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי" אמר כי מן אברהם זקיני אע"פ שכבר מת ולא יראת ממנו, מ"מ אלהיו קיים לנצח, וממנו יראת פן ידרוש דמי מידך אם תעשה לי איזו רעה או תשלחני ריקם מכל עמלי. אבל יצחק אבי שהוא עדיין חי יראת ממנו, כי פחד יצחק ר"ל שאתה פחדת ממנו כי הוא שר וגדול שמו בגוים, ממנו יראת לעשות לי רעה או לשלחני ריקם מכל וכל פן יתבע עלבוני מידך, ולולא שתים אלו אז ריקם שלחתני, וא"ת מאן יוכח שמא מיושר לבבך עשית כל זה ולא מיראה, על זה אמר ויוכח אמש, האמש יוכיח שכן הוא כדברי, שהרי אתה אמרת יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי וגו', שמע מינה שמיראה נמנעת מלהרע ולא מאהבה.
ומה שאמר וישבע בפחד יצחק אביו. כתב מהרי"א שנשבע בעקידת יצחק כמו שנשבע במצוה, וכן כתב בתולדת יצחק. ולפי דברינו נשבע במורא אביו כי זה היתה מצוה חביבה עליו ור"ל שנשבע במצות מורא אביו, ודוקא במצוה זו לפי שהיה עכשיו ממהר לילך לבית אביו לקיים מצוה זו ע"כ נזכר במצוה זו ונשבע בה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא מב.
ראה: יעקב מהלל את עצמו ומאשים את לבן
אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ
יעקב משתמש בדברי לבן להכות בו, כאילו שהוא מדבר בשם אלוהים, ושהוא יודע למה אלוהים הגן עליו.
לבטח שאלוהים לא הזהיר את לבן בגלל שיעקב היה עובד חרוץ ("יְגִיעַ כַּפַּי") או רצה להתעשר מהר ("עָנְיִי"). אלוהים הזהיר את לבן לא להחזיר את יעקב לחרן בטוב או ברע (רמב"ן)
כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי
יעקב הצהיר לאוזני בניו ובני לבן - שלבן הוא גזלן והיה לוקח את כל רכושו, שהוא עבד ביושר ולפי ההסכם במשך 20 שנים: "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ" (ביאור:בראשית לא מא).
יעקב אומר "רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי". יעקב מדבר בגוף יחיד על הנשלח. לא ברור עם יעקב מתכוון שלבן היה שולח אותו ללא המשפחה, או ללא הרכוש. בכל הנאום של יעקב, הוא רק מדבר על רכוש, לכן סביר שהמילה "רֵיקָם" פונה רק לרכוש, ויעקב נלחם לשמור על רכושו. יעקב לא מעלה בדעתו שלבן היה מונע ממשפחתו או ממנו, ללכת לכנען. ליעקב היה חשוב לשוב עם הרכוש כי זה היה הנסיון שיצחק הטיל עליו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג), לחזור עשיר עם משפחה גדולה. ובנוסף יעקב פחד לחזור לכנען ולפגוש את עשו ויושבי כנען בלי הצבא שלו.
לא ברור למה יעקב טוען שלבן היה לוקח לו את כל הרכוש? יעקב כבר עבד 20 שנים עם לבן, ונהנה להתעשר בביתו ולגדל משפחה גדולה. ייתכן שלבן שינה את משכורתו, אבל יעקב התעשר מאוד בשש שנות עבודה. ייתכן שיעקב הבין שבני לבן מתנכלים לו ורוצים לקחת את הרכוש, וכך יעקב האשים אותם ביחד עם לבן.
יעקב לא פחד מלבן ובניו
בהשוואה למה שיעקב עשה לפני הפגישה עם עשו, ניתן לראות שיעקב לא חשש מלבן. יעקב לא פיצל את העם לשתי מחנות, לא הזיז את המחנה במשך הלילה, לא ניסה לברוח מלבן, לא התפלל לאלוהים, לא שלח מתנות ללבן, לא הציג את המשפחה לפני לבן, ולא השתחווה לפני לבן כאשר לבן בא למחנה.
מכאן ניתן להבין שיעקב לא חשב שלבן רוצה לעשות לו רע, ואולי אפילו יעקב הבין שלבן בא כדי לשמור עליו מפני בניו, ובמשך המרדף שמר עליו משודדים.
פחד יצחק
בדחילו ורחימו ויסלחו לי מצוקי ארץ על פרשנותי השונה. בהיותי הדיוט וכנראה גם קצת "עם הארץ" בתורת ישראל. "פחד יצחק" להבנתי היא לשון שבועה. "שבועתו של יצחק". בתקופת המקרא, נהוג היה להישבע ע"י קירבה לחלציים. ובלשון הכתוב, "שים נא ידך תחת ירכי". המונח פאח'ד (פחד) פירושו בשפות השמיות ובערבית הוא "ירך". לכן הדברים ע"פ הקשרם הם "ירכו של יצחק", כמו רוצה לומר "הציווי שציוונו (בדרך של שבועה) יצחק". (אלי קטן)
וַיּוֹכַח
- "ויַּוֹכַח" - רש"י מסביר - לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה הוא.
- "ויַּוֹכַח" - רמב"ן טוען - לשון הוכחה, כי אמר למעלה "שִׂים כֹּה, נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ, בֵּין שְׁנֵינו"ּ (ביאור:בראשית לא לז) ואמר עתה כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם ולכך לא אמר 'ויוכח אותך אמש'.
שניהם צודקים, למילה יש משמעות כפולה:
- ההוכחה שלבן רצה להרע לו ו"רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" היא שאדוני דיבר איתו קשות, והוכיח אותו, והזהיר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד), ולבן מספר את זה ליעקב "יֶשׁ לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; ואֵלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט). כלומר: יעקב טען שתוכחת אלוהים מאמש היא ההוכחה שלבן רצה להרע.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לא מב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.