קטגוריה:בראשית לא כג

תרגום

וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ

אֶחָיו

בספר בראשית, המילה "אח" לא מוגבלת לאח מאותו אב ואם, או אפילו חצי אח מאותו אב או אם. אח כולל ילדים, נכדים, בני משפחה, בן עם, רע כל שהוא, זר.

עד כה לא שמענו על אחיו של לבן, רבקה קיבלה ברכה רק מלבן, ורבקה שלחה את יעקב רק לאחיה לבן ולא לאחים אחרים. גם לחתונתה של לאה לא באו אחיו של לבן.

לבן היה דודו של יעקב, ובכל זאת הוא אומר שיעקב אינו אחיו שיעבד חינם בשבילו, כפי שלבן אמר ליעקב: "הֲכִי אָחִי אַתָּה, ועֲַבַדְתַּנִי חִנָּם" (ביאור:בראשית כט טו). בנים עובדים חינם לאביהם, וכך הם שותפים לרכושו, עוזרים לו בזקנתו, ויורשים אותו. כך בני יעקב עבדו לאביהם.

ניתן להבין ש"אֶחָיו" של לבן היו בניו, שרעו את צאנו, ולבן יצא לבניו לגז. בני לבן עבדו בצאן, כנאמר: "ויַָּסַר בַּיּוֹם הַהואּ אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים, וְאֵת כָּל הָעִזִיּם הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ, וְכָל חוםּ בַּכְּשָׂבִים; וַיִּתֵּן, בְּיַד בָּנָיו" (ביאור:בראשית ל לה), ואחר כך "ויִַּשְׁמַע, אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו"ּ (ביאור:בראשית לא א).

ואז כאשר "ויַֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בָרַח, יַעֲקֹב" הוא לקח מהצאן "אֶת אֶחָיו עִמּוֹ ויִַּרְדֹּף אַחֲרָיו", כלומר לבן לקח את בניו, האחים של לאה ורחל, נשותיו של יעקב, שהיו עם הצאן בזמן הגז, והתמרמרו על יעקב ועושרו. בהמשך נאמר בפרוש: "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם; וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד), והרי ליעקב לא היו אחים במחנה, מלבד בני לבן שהפכו לאחיו אחרי חתונתו עם רחל ולאה.

אם לבן לא היה לוקח את בניו עימו, הם היו ממשיכים להגיד לו כל חייו מה הוא היה צריך לעשות ולהגיד. כך הם באו איתו, ראו ושמעו מה שלבן אמר ועשה, קיבלו את החלטתו של לבן לחיפוש במחנה, נעשו בני מוות כאשר הם האשימו את יעקב בגנבת תרפים ולא הצליחו להוכיח, ונשבעו בגל-עד יחד עם אביהם להסכם ההפרדה.

דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים

זה נראה ברור, אולם למעשה אנו לא יודעים את מהירות התנועה. האם הדרך היא שבעה ימי הליכה איטית עם צאן, הליכה ברגל, ריצה מהירה, או רכיבה על גמל או סוס. לעורכי התנ"ך הנושא היה ברור כי לקח כשבעה ימים לצבא להגיע מחרן לגלעד, וליעקב עם הצאן לקח כ-13 ימים.

יום הליכה היה מידה מוגדרת ולא תלויה בהולך המסוים. אם מחרן, אחרי שיעקב עבר "אֶת הַנָּהָר" (ביאור:בראשית לא כא), עד הגלעד זה שבעה ימים, אז קשה להבין את גודל אדמתו של לבן כאשר היה "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ ובֵּין יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל לו) בין צאן יעקב וצאן לבן, כמחצית הדרך מסוריה לכנען. סביר שהיה מרחק של שלושה ימי הליכה איטית של הצאן בין יעקב לצאנו של לבן, ואדמתו של לבן לא היתה כל כך גדולה.

יעקב נהג לבקר את לבן בביתו מדי מספר ימים, ככתוב: "ויַַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּו עִּמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ביאור:בראשית לא ב), סביר שהמרחק בין יעקב לביתו של לבן היה מרחק של מספר שעות של רכיבה מהירה ולא מרחק של מספר ימים.

וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד

בדיוק בכניסה לארץ כנען ולפני שיעקב הודיע לעשו על שובו?
יעקב שלח מלאכים לעשו רק לאחר שהוא נפרד מלבן. מה היה קורה אם שלושתם היו נפגשים יחד?
סביר שיעקב חיכה ללבן ורצה לגמור איתו לפני שהוא מודיע לעשו שהוא חזר לכנען עם משפחה גדולה ורכוש רב, כדי להראות שאלוהים ברך אותו והוא עבר את הנסיון שאביו כפה עליו (ביאור:בראשית כח ג).

צבאו של יעקב

יעקב יצא כשישה ימים לפני לבן. ולבן התקדם "דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים" עד שהגיע ליעקב בגלעד. יעקב התכונן לקרב עם עשו וארבע מאות החיילים שלו (ביאור:בראשית לג א). ייתכן שיעקב היה יכול להלחם גם בלבן שרדף עם "אֶחָיו עִמּוֹ". יעקב חיכה ללבן בהר, אבל לא הכין את עצמו למלחמה בלבן.

אפשרי שבדך היו שודדים וגנבים. אולם מעצם העובדה שלבן היה מאחוריו, ליסטים חששו להתערב ולהסתבך עם לבן. כך בעקיפין לבן הגן על יעקב במשך המסע.

בהמשך עשו לוקח את התפקיד ומעניק הגנה ליעקב כאשר הוא חיבק אותו כאח והזמינו לביתו, "ויַָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ ויְַחַבְּקֵהו,ּ ויִַּפֹּל עַל צַוָאּרָו ויִַּשָּׁקֵהו;ּ ויִַּבְכּו"ּ (ביאור:בראשית לג ד)

כל זה מראה את נפלאות אדוני, שכשרשע רודף אחרי צדיק, גם זה לטובת הצדיק.