קטגוריה:בראשית כ ט
נוסח המקרא
ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.
וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃
וַ/יִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְ/אַבְרָהָ֗ם וַ/יֹּ֨אמֶר ל֜/וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙/נוּ֙ וּ/מֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔/ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛/י וְ/עַל־מַמְלַכְתִּ֖/י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַאֲמַר לֵיהּ מָא עֲבַדְתְּ לַנָא וּמָא חֲטֵית לָךְ אֲרֵי אֵיתִיתָא עֲלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבָדִין דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא עֲבַדְתְּ עִמִּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וְאָמַר מַה עָבַדְתְּ לָנָא וּמַה חָבִית לָךְ אֲרוּם אָתֵיתָא עָלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבְדִין דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעַבְדָא עָבַדְתְּ עִמִי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שעל כן "הבאת עלי חטאה גדולה", כי לא חטאתי לך דבר, שתחתיו תשלם לי גמול זה. ואם לא חטאתי לך אלא אתה חטאת לי, ועלי נשאר לשלם לך גמול רעה זו מה אעשה לך שיהיה גמול מתייחס אל רעתך כי הלא דברים "אשר לא יעשו" כהם
"עשית עמדי". כי האם אעשה ששלא במתכוין תקח את אשתי כאשר עשית לי שיהיה כיוצא במה שעשית לי וזהו "מעשים אשר לא יעשו" וכו':
(י) והנה עד כה היה דברי תלונה והיה נראה ככועס עליו והוא לא כן נצטוה כי אם לפייסו שיתפלל בעדו, על כן לדבר דרך חיבה ופיוס עשה אמירה בפני עצמה לאמר לו "מה ראית" וכו'. לומר ודאי כי לא לרעה כיוונת חלילה ולא על חנם עשית, אך אין שאלתי רק שתודיעני "מה" היה הדבר שראית כי עשית וכו'. ובכלל מאמרו כוון אם עשיתי לבל יהרגוך על דבר אשתך, "מה ראית", האם עשית זה או כיוצא בו לזולתך:
(יא) ואז השיב לו "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה", כלומר לא אותך חשדתי כי אם שאמרתי רק אין יראת וכו' והוא כי "רק" הוא ממעט, כלומר בכללות המקום אין יראת אלהים כי אם בך שזה מיעט הרק, ויראתי פן יהרגוני כלומר המון העם ולא אתה:
(יב) וגם לא שקרתי כי "וגם אמנה" וכו':
(יג) ושמא תאמר אם כן איפה למה לא הלכת לגור במקום אחר שיהיה יראת אלהים במקום ההוא. ועוד שאם אתה אמרת אחותי, למה היא לא חששה על עצמה, שלא יטמאוה באומרה אחי הוא. על האחד אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים" שהוציאני הוא יתברך "מבית אבי", ולא אמר לי להיכן כי אם אל הארץ אשר אראך והייתי כתועה ממקום למקום במקומות זרים בלתי ניכרים, אז דרך כלל אמרתי לה "זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבא" וכו'. נמצא שלא על מקום זה בלבד יראתי ואמרתי שאין יראת אלהים, כי אם בכל מקום אשר נבא, ואם כן על כל המקומות הוא כך, ואיך הייתי
הולך אל מקום אחר. ובכלל הדבר כיוון שלא תאשם שרה שגם היא אמרה אחי הוא כי הלא מצווה ועומדת היתה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי. בכל מקום היתה רווחא מקדמתך, וכאן קדמך רעבון.
מה עשית לנו, "הנך מת על האשה"; ומה חטאתי לך, "דע כי מות תמות"; כי הבאת עלי, "כי עצור עצר ה'" (ברמז כ"ה):
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ ט.
מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה
אלוהים פקד על אבימלך: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ ... וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ" (ביאור:בראשית כ ז).
אלוהים לא אמר לאבימלך להביא את אברהם לחקירה, להעליב אותו ולהאשים אותו.
אבימלך ממשיך לחפש דרך לצאת בכבוד מהעניין, כאילו שהוא לא חטא, ושאברהם אשם בכל מה שקרה.
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם
אבימלך מלך גרר דורש שאברהם יתייצב למשפט וחקירה בארמון, היינו שאברהם יעמוד למשפט לפניו בעודו ישוב על כיסא רם, מוקף באנשיו וחייליו.
לאברהם גם היה צבא, אולם כאשר הוא בא לארמון הוא היה חייב להשאיר את אנשיו בחוץ. לכן אברהם ניצב מול אבימלך בעמדת נחיתות.
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי
אבימלך מאשים את אברהם שהוא עשה לו מעשים שלא יעשו. לפי חוקי חמורבי מספר 129, אם אבימלך ידע ששרה נשואה ולקח אותה, אזי הוא היה חייב בעונש מוות.
כאשר אברהם ושרה שיקרו ואמרו ששרה היא אחותו של אברהם, הם נתנו את הרושם שהם לא נשואים. אם אברהם היה אומר שהם רק חצי אחים, אנשים היו מבינים שקיימת אפשרות שהם נשואים וחוקרים אותם יותר לעמוק. אברהם לא שיקר בדבריו, שכן הוא גם התנהג לשרה כאילו היא אחותו ולא אשתו. אפשרי שאברהם ניסה להימנע מחיי אישות עם שרה, כשם שיונה ניסה לברוח לים כדי לא לקיים את פקודת אדוני (יונה א ג). אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר שמקיים משפט צדק ושדואג לשלום עמו וממלכתו.
אבימלך מאשים את אברהם על כך שהביא עליו ועל ממלכתו חטאה גדולה. השקר שאברהם סיפר כמעט גרם לאנשי גרר להתנהג כאנשי סדום, לחטוף ולענות נשים נשואות מאורחים שבאים לעיר. אם אלוהים היה מעניש את אנשי גרר כפי שסדום הוענשה, אברהם היה נעשה הגורם למוות של אנשי גרר, ולכן אברהם עצמו היה חייב בעונש מוות.
אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר, המקיים משפט צדק, ודואג לשלום עמו וממלכתו.
בדבריו אבימלך נותן לאברהם להרגיש שאברהם הוא בן מוות.
עם-זאת, אבימלך לא מציין בדבריו מה היא עבירתו החמורה של אברהם ועל אילו מעשים מדובר.
לאחר שאבימלך סיים לדבר, אברהם לא ענה לו. אברהם חיכה לשמוע את כל שהיה לאבימלך לומר לפני שהוא יענה. אברהם לא התפרץ לענות ולא התנצל – הוא חיכה בסבלנות. לכן אבימלך ממשיך לדבר בקול רך יותר, ואומר: "מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כ י). גם הפעם אבימלך אינו מסביר את המעשה הרע שעשה אברהם.
אברהם לבטח הבין במה מדובר משום שהוא ענה ישירות לנושא המדובר, וזאת למרות שאבימלך לא הסביר את האשמותיו. אברהם ידע שיצחק עדיין לא נולד ושהתפקיד שאלוהים הועיד לו, להביא בן משרה אשר ממנו יקום גוי גדול שבו יתברכו כל גויי האדמה, עדיין לא הושלם, ולכן לא ייתכן שהוא ימות. ניסיון דומה כבר היה לאברהם במצרים, ולכן הוא לא התרגש.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כ ט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.