קטגוריה:בראשית כ ט
ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְ/אַבְרָהָ֗ם וַ/יֹּ֨אמֶר ל֜/וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙/נוּ֙ וּ/מֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔/ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛/י וְ/עַל־מַמְלַכְתִּ֖/י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַאֲמַר לֵיהּ מָא עֲבַדְתְּ לַנָא וּמָא חֲטֵית לָךְ אֲרֵי אֵיתִיתָא עֲלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבָדִין דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא עֲבַדְתְּ עִמִּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וְאָמַר מַה עָבַדְתְּ לָנָא וּמַה חָבִית לָךְ אֲרוּם אָתֵיתָא עָלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוּבְדִין דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעַבְדָא עָבַדְתְּ עִמִי: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ט)" מה עשית לנו". ר"ל כי העושה מעשה כזה לא ימלט מאחד משנים, או שיעשה זה לנקמה, או שיעשהו לצורך עצמו, והוא או לתועלת, או להנצל מאיזה נזק. ותחלה דן עמו אם עשה זה לנקמה, ועז"א "מה עשית לנו ומה חטאתי לך." שמי שירצה להנקם מחברו ע"כ שחברו עשה לו איזה רעה, וגם כשעשה לו רעה ע"כ יעריך הנקמה לערך הרעה שעשה לו. שאם הרע לו בדבר קטן, לא ינקום ממנו נקמה גדולה, וכ"ש שאם הרע לו איש אחד, לא יעשה נקמה להרע בעבור זה לאנשים רבים, עז"א בוא ונעשה חשבון "מה עשית לנו ומה חטאתי לך," נחשוב מה שעשית לנו לעומת מה שחטאתי לך, הנה אני לא חטאתי לך כל מאומה, אבל לעומת זה הנקמה גדולה מאד. א) מצד שכולל אנשים רבים, שעז"א "כי הבאת עלי ועל ממלכתי", שחטא המלך וענשו נוגע לכל הממלכה. ב) מצד החטא בעצמו שהוא "חטאה גדולה". ג) מצד שהוא עצמו נלכד בחטא זה, אם במה שהיה סבה לו שבהכרח יענש גם הוא כמחטיא את הרבים, אם במה שמסר את אשתו לקלון. וז"ש "מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי", שגם אתה עשית מעשי זרה ורעה ואתה שותף ברעה, וזה לא יעשה אלא מי שעשו לו רעה גדולה, אשר יאמר תמות נפשי עם פלשתים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ ט.
מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה
אלוהים פקד על אבימלך: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ ... וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ" (ביאור:בראשית כ ז).
אלוהים לא אמר לאבימלך להביא את אברהם לחקירה, להעליב אותו ולהאשים אותו.
אבימלך ממשיך לחפש דרך לצאת בכבוד מהעניין, כאילו שהוא לא חטא, ושאברהם אשם בכל מה שקרה.
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם
אבימלך מלך גרר דורש שאברהם יתייצב למשפט וחקירה בארמון, היינו שאברהם יעמוד למשפט לפניו בעודו ישוב על כיסא רם, מוקף באנשיו וחייליו.
לאברהם גם היה צבא, אולם כאשר הוא בא לארמון הוא היה חייב להשאיר את אנשיו בחוץ. לכן אברהם ניצב מול אבימלך בעמדת נחיתות.
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי
אבימלך מאשים את אברהם שהוא עשה לו מעשים שלא יעשו. לפי חוקי חמורבי מספר 129, אם אבימלך ידע ששרה נשואה ולקח אותה, אזי הוא היה חייב בעונש מוות.
כאשר אברהם ושרה שיקרו ואמרו ששרה היא אחותו של אברהם, הם נתנו את הרושם שהם לא נשואים. אם אברהם היה אומר שהם רק חצי אחים, אנשים היו מבינים שקיימת אפשרות שהם נשואים וחוקרים אותם יותר לעמוק. אברהם לא שיקר בדבריו, שכן הוא גם התנהג לשרה כאילו היא אחותו ולא אשתו. אפשרי שאברהם ניסה להימנע מחיי אישות עם שרה, כשם שיונה ניסה לברוח לים כדי לא לקיים את פקודת אדוני (יונה א ג). אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר שמקיים משפט צדק ושדואג לשלום עמו וממלכתו.
אבימלך מאשים את אברהם על כך שהביא עליו ועל ממלכתו חטאה גדולה. השקר שאברהם סיפר כמעט גרם לאנשי גרר להתנהג כאנשי סדום, לחטוף ולענות נשים נשואות מאורחים שבאים לעיר. אם אלוהים היה מעניש את אנשי גרר כפי שסדום הוענשה, אברהם היה נעשה הגורם למוות של אנשי גרר, ולכן אברהם עצמו היה חייב בעונש מוות.
אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר, המקיים משפט צדק, ודואג לשלום עמו וממלכתו.
בדבריו אבימלך נותן לאברהם להרגיש שאברהם הוא בן מוות.
עם-זאת, אבימלך לא מציין בדבריו מה היא עבירתו החמורה של אברהם ועל אילו מעשים מדובר.
לאחר שאבימלך סיים לדבר, אברהם לא ענה לו. אברהם חיכה לשמוע את כל שהיה לאבימלך לומר לפני שהוא יענה. אברהם לא התפרץ לענות ולא התנצל – הוא חיכה בסבלנות. לכן אבימלך ממשיך לדבר בקול רך יותר, ואומר: "מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כ י). גם הפעם אבימלך אינו מסביר את המעשה הרע שעשה אברהם.
אברהם לבטח הבין במה מדובר משום שהוא ענה ישירות לנושא המדובר, וזאת למרות שאבימלך לא הסביר את האשמותיו. אברהם ידע שיצחק עדיין לא נולד ושהתפקיד שאלוהים הועיד לו, להביא בן משרה אשר ממנו יקום גוי גדול שבו יתברכו כל גויי האדמה, עדיין לא הושלם, ולכן לא ייתכן שהוא ימות. ניסיון דומה כבר היה לאברהם במצרים, ולכן הוא לא התרגש.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כ ט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.