קטגוריה:בראשית כו כח
ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה׀ עִמָּ/ךְ֒ וַ/נֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖י/נוּ בֵּינֵ֣י/נוּ וּ/בֵינֶ֑/ךָ וְ/נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרוּ מִחְזָא חֲזֵינָא אֲרֵי הֲוָה מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדָךְ וַאֲמַרְנָא תִּתְקַיַּים כְּעַן מוֹמָתָא דַּהֲוָת בֵּין אֲבָהָתַנָא בֵּינַנָא וּבֵינָךְ וְנִגְזַר קְיָם עִמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ מַחְמָא חֲמִינָא אֲרוּם הֲוָה מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדָךְ דְבִזְכוּתָךְ הֲוַות לָן כָּל טַבְתָא וּכְדוּ נְפַקְתָּא מִן אַרְעָן יַבִּישׁוּ בֵירָן וְאִילָנָא לָא עָבְדוּ פֵירִין וְאָמַרְנָא נְהַדְרִינֵיהּ לְוָותָנָא וְתִתְקַיֵים כְּדוֹן מוֹמָתָא דַהֲוָות בֵּינָן וּמְבָכִין תְּהֵי בֵּינָן וּבֵינָךְ וְנִגְזוֹר קְיָם עִמָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"ראו ראינו" - ראו באביך ראינו בך
"תהי נא אלה בינותינו וגו'" - האלה אשר בינותינו מימי אביך תהי גם עתה בינינו וביניךאבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כח)" ויאמרו ראו ראינו." ר"ל תחלה חשבנו שהצלחתך היא מצד הארץ ואתה ממעט את השפע שלנו, אבל עתה ראינו שהצלחתך היא מצד "כי היה ה' עמך, "וזה אינו מגרע השפע שלנו, נהפוך הוא, שע"י השגחת ה' וברכתו עליך נתברך גם אנחנו, וע"כ "ונאמר תהי נא אלה בינותינו", ר"ל שאנחנו יש בינותינו אלה וכריתת ברית, היינו בין אבימלך ואחוזת מרעהו ופיכול שהיו כאחים יחדו, ורוצה אני שאלה הזאת תהיה גם "ביני ובינך" שגם אתה תהיה בכורתי ברית אחים יחדו, או שר"ל שאלה כבר יש בינותינו מן אברהם ואבימלך שהיה האלה גם על זרעם תתחדש ביני ובינך לחדש את האלה והברית שנית, ועז"א "אתה עתה ברוך ה'", ר"ל שראינו שטעינו מה שחשבנו שאתה נתעשרת מארצנו ומגרע את השפע שלנו, שהלא ראינו שאתה גם עתה שאינך בינינו, אתה ברוך ה' בפ"ע ואינך צריך אל ארצנו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ
וַיֹּאמְרוּ
כאשר אבימלך בא לאברהם נאמר: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ ופִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כא כב), כלומר אבימלך דיבר לבד (ופיכל עמד לידו כתומך).
כאן נאמר: "וַיֹּאמְרוּ", בלשון רבים. כלומר, אבימלך עמד ולא דיבר, אך נכבדי גרר דיברו. הם באו להתנצל ולבקש שיצחק יאשר שהם שלחו אותו בשלום ולא פגעו בו, היינו שהם לא עברו על פקודת אבימלך לא לגעת ביצחק.
המדברים לא הגיבו ישירות להאשמותיו של יצחק: "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם", וגם לא הגיבו ישירות לשאלתו הצינית: "מַדּועַּ בָּאתֶם אֵלָי" (ביאור:בראשית כו כז).
רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ
הם כנראה תכננו בדרך מה להגיד ליצחק, שכן דבריהם בדיוק באותה המתכונת של דברי אבימלך לאברהם:
- אבימלך אמר: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב). הם אמרו: "רָאוֹ רָאִינו כִּּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ".
- אבימלך אמר: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינו וּבֵּינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ".
- אבימלך אמר: "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג). הם אמרו: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט).
למעשה הם התפלאו על כך שיצחק הצליח למצוא מים כל כך מהר ולשרוד במדבר. הם הבינו שאלוהים עזר לו, ולכן הם אומרים: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ". למעשה, ריב הבארות היווה ניסיון נוסף ליצחק, האם אלוהים שומר עליו כמו בעקדה שלו, ובגירוש ישמעאל למדבר עם כמות קטנה של מים.
וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ
נכבדי גרר ביקשו מיצחק שיבטיח: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנו רָּעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט). הם היו בטוחים שיצחק ישמח להבטיח לא להתקיף אותם.
הם ביקשו שיצחק לא יתקיף אותם, אבל למעשה לא מפורט שהם הבטיחו בתמורה לא לפגוע בו.
לא נאמר שיצחק יכול לחזור לגרר או לקבל בחזרה את הבארות שחפר ואשר נלקחו ממנו.
נכבדי גרר סותרים בדבריהם את דברי יצחק:
- לא שנאנו אותך - הנה שלחנו אותך בשלום, וכעת אנחנו באים בשלום.
- אין פלא שהצלחת להישאר בחיים כי אלוהים שמר עליך.
- אל תתפלא שבאנו לבקר אותך. אתה שכן מכובד ואנו רוצים לחיות איתך בשלום.
אולם דבריהם מאשרים שהם חושבים שליצחק יש סיבה לכעוס עליהם. לולא אלוהים, סביר להניח שיצחק היה מוצא את מותו באשמתם. לאמור, אכן היתה קיימת סכנה שיצחק יתקיף אותם ויעניש אותם, וזו הסיבה שהם באו לעשות עמו הסכם שלום.
יצחק והפלישתים קיימו את הסכם השלום הזה עד ימי שאול כי הוא היטיב לשני הצדדים. לא נראה שלהסכם הזה היה תוקף חוקי או תמיכה משמים.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כו כח"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.