קטגוריה:בראשית כו כט
נוסח המקרא
אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה
אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה.
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜/נוּ רָעָ֗ה כַּ/אֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּ/ךָ וְ/כַ/אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּ/ךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַ/נְּשַׁלֵּֽחֲ/ךָ֖ בְּ/שָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אִם תַּעֲבֵיד עִמַּנָא בִּישָׁא כְּמָא דְּלָא אַנְזֵיקְנָךְ וּכְמָא דַּעֲבַדְנָא עִמָּךְ לְחוֹד טָב וְשַׁלַּחְנָךְ בִּשְׁלָם אַתְּ כְּעַן בְּרִיכָא דַּייָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִם תַּעֲבֵיד עִמָנָא בִּישָׁא הֵיכְמָא דְלָא קְרִיבְנָא בָּךְ לְבִישׁ וְהֵיכְמָא דְעָבַדְנָא עִמָךְ לְחוֹד טַב וְשִׁילַחֲנָךְ פּוֹן בִּשְׁלָם אַנְתְּ כְּדוֹן בְּרִיכָה דַיְיָ: |
רש"י
"אתה" - גם אתה (ס"א עתה) עשה לנו כמו כן
[כ] אתה גם אתה כו'. לא הוציא זה ממלת "אתה", שאין זה במשמעות "אתה", אלא מפני שכתוב אחריו "עתה ברוך ה'", ופירוש "עתה" כך הוא - כלומר כמו שעשינו לך טוב - "עתה" גם תעשה לנו כן, וכדי שתהיה "עתה ברוך ה'" מתקשר אל מלת "אתה" הוסיף על מלת "אתה" 'גם אתה עשה לנו', ומתחבר אל זה גוף הכתוב "עתה ברוך ה'", כאילו כתוב גם אתה עשה לנו כן עתה ברוך ה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַתָּה – גַּם אַתָּה עֲשֵׂה לָנוּ כְמוֹ כֵן.
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וראיתי לרז"ל שאמרו (ב"ר פס"ד) וז"ל מלמד שלא עשו עמו טובה שלמה ע"כ, ולכאורה דבריהם רחוקים ביותר כי הם באו לרצותו ולהראותו חיבה יתירה ויאמרו אליו הפחתת הטוב, ולמה שכתבתי כי כונתם היא כדי שתהיה השבועה בשביל טובה יהיו דבריהם ז"ל מאירים כשמש. כי אמרו שהטובה שהטיבו עמו לא היתה מוחלטת להטיב אליו אלא לתכלית המקווה ממנו להם שהוא הברית אשר שואלים ממנו ונכון וכפטיש יפוצץ:
ואומרו אתה עתה ברוך ה' פי' שלא אירע לו רע מאמצעות ששלחוהו שהרי הוא מבורך כמו שהיה קודם, והכוונה בזה שלא נתבטל הטוב ההוא שבעדו אתה נשבע לנו:
ודע שהגם שכתב הריב"ש שאינו קרוי בשביל טובה אלא אם היתה הטובה בעת השבועה הוא הדין אם בשעת השבועה ברור שנשבע בעד טובה שכבר עשה לו, הרי זה דומה לזוקף עליו הטובה בחוב ובעד ויתור החוב נשבע:
עוד ירצה לתת טעם שאינם מחזירים אותו לארץ, כי הוא ברוך ה' אדרבה ביותר מעלה מקודם כי עד עתה היתה השפעתו מאמצעות העיר שהיא תחת ממשלת שרי מעלה מה שאין כן עתה שהוא מקום לעצמו השפעתו היה שלא על ידי אמצעי אלא ברוך ה':
עוד ירצה לשלול טענת סתירת ההטבה כי לא מהם היה המושג אליו הטוב אלא מה' והראיה הן היום במקום שהוא בו מבורך בכל מדה טובה, לזה אמרו אתה עתה ברוך ה' פי' עתה אחר שהטבנו לך באמצעות המוכן מצא מקור הברכות לחול עליך ברוב טוב, ובאופן זה השביעו בכל תוקף שאין מציאות להתיר אבל זולת זה היה יכול להתיר, והגם דאמרינן בפרק השולח דף מ"ו לסברת חכמים שחולקים על ר' יהודה שטעם שלא הכו ישראל הגבעונים הוא משום קדושת ה' ופרש"י שלא יאמרו הנכרים עברו בנ"י על שבועתם, הרי דהגם דישנה להתרה לצד דהוי חילול ה' בדבר לא יתיר, אין זה מעיקרהתורה אלא גדר. ועוד כבר כתבתי באורך בהלכות נדרים בפרט זה כי דווקא בשבועה שהיא מפורסמת כההוא של גבעונים וכמו שדייקתי שם מדברי רש"י:
ועוד לו יהיה שסוברים חכמים שאין לחלק בכל שבועת נכרים, הרי יש סברת ר' יהודה שאין מחלק בין נכרים לישראל שיודעים הנכרים שיש התרה לשבועה ואין כאן חילול ה', ולזה נתחכם אבימלך להשביעו שבועה שאין לה התרה גם לסברת ר' יהודה:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ברוך ה'. ב' במסורה הכא אתה עתה ברוך ה'. ואידך בוא ברוך ה'. לומר כמו שכוונתם של לבן ובתואל להרוג לאליעזר כדפרישית ויישם לפניו לאכול כך היה כוונת אבימלך להרוג את יצחק והכי מוכח קרא דכתיב כאשר לא נגענוך כלומר לא עשינו עמך רעה כמו שהיה בדעתנו ועשינו עמך רק טוב:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כט.
אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ
אבימלך הביא את מרעיו למשפט
בזמנו אבימלך פקד: "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ, מוֹת יוּמָת" (ביאור:בראשית כו יא), ואת פקודת המלך אי-אפשר לבטל, כדברי אחשוורוש: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח ח).
אבימלך חשב שידידיו פגעו ביצחק, ולכן אם יצחק יציין מי פגע בו, הרי שהאיש יומת. אבימלך העמיד את רעיו לפי יצחק ונתן להם רשות לבקש רחמים מיצחק.
דברי ההגנה והתחינה של המרעים מיצחק
- "אִם [אל] תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה" - בבקשה אל תסב לנו רעה ואל תפגע בנו.
- "כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ" - לא פגענו בך ובגופך, למרות שהרועים שלנו רבו איתך על המים. ניתן להתווכח אם הם 'נגעו' בו בלי פגיעה אישית בגופו כפי שאבימלך פקד. הם גרמו לו צמא, פחד, סיוטי לילה, כאבי הליכה במדבר, והפסדים של המקנה שמת במסע, אבל האם זה מגיע לרמה של 'נגיעה', הרי במקור אבימלך התכוון לאונס ולרצח.
- "וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב" - לא ברור כיצד הם הטיבו עם יצחק, אולם ידוע שהם השכירו לו בית ושדה ואפשרו לו לגור בקרבם בשלום במשך שנים רבות. הם אומנם קינאו ביצחק, אבל הם לא גירשו אותו או פגעו בו. אבימלך הבין שיצחק נמצא בסכנה, ולכן הוא ביקש ממנו באדיבות שיעזוב את גרר.
- "וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" - אבימלך שלח אותך בשלום ואנחנו לא התקפנו אותך או פגענו בך כשיצאת את העיר. לא בטוח אם הם ידעו שהרועים שלהם רבו עם יצחק ולקחו לו את המים, שכן יצחק לא התלונן על כך לאבימלך.
- "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה" - הם חותמים את בקשתם בתחינה ליצחק, ברוך אלוהים, שירחם עליהם ולא יאשימם בפגיעה כך שאבימלך יהרוג אותם. הם פונים ליצחק בשם אלוהיו שלו, וכך הם נותנים כבוד לאלוהי יצחק, ומבקשים מחילה גם מאלוהי יצחק.
תשובת יצחק
יצחק הבין שחייהם בידיו. יצחק לא ענה במילים. יצחק לא אמר אם הם פגעו בו או לא. יצחק לא רצה להאשים את כולם כי לא היו לא הוכחות מי מהם פקד על הרועים לריב איתו.
במקום זאת, יצחק הזמין אותם בכבוד למשתה והלין אותם אצלו, ככתוב: "ויַַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, ויַֹּאכְלו וּיִַּשְׁתּו"ּ (ביאור:בראשית כו ל). התנהגותו זו של יצחק לכאורה העידה שהוא אינו כועס יותר. נכבדי גרר חשבו שיצחק לא ירצה לרצוח את אורחיו ליד אוהלו וליד המזבח שהוא בנה לאלוהים (ביאור:בראשית כו כה).
התשובה הזו הספיקה לאבימלך. הוא ראה שיצחק חי ובריא. הוא ראה מחנה פורח ומאהל חזק. הוא ראה מזבח לאלוהים. אבימלך לא חשש להישאר לישון במחנה של יצחק ועל ידי כך אולי להיות חשוף להתקפה במהלך הלילה. כך אבימלך הוכיח ליצחק שמצפונו של אבימלך נקי, ואבימלך לא פקד לפגוע בו.
הפתרון של יצחק לזיהוי האשמים
יצחק הזמין את אורחיו למשתה. האכילה והשתייה נמשכה עד הערב, וכוונתו של יצחק היתה שהם יישארו לישון אצלו. בזמן שינה, אדם הוא חסר אונים, הוא אינו יכול להגן על עצמו, כפי שקרה לשאול המלך שדוד היה ליד מיטתו ואבישי הציע להרוג את שאול, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּו נָּא בַּחֲנִית ובָּאָרֶץ, פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ" (שמואל א כו ח).
במהלך הלילה, אנשים עם מצפון לא נקי אשר פגעו ביצחק, יסרבו להישאר במחנה או לא יישנו או יברחו, וזה בעצם יהיה הסימן לאשמתם בפני אבימלך ללא ויכוחים והוכחות נוספות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כו כט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.