קטגוריה:בראשית כו כד
וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֵּרָ֨א אֵלָ֤י/ו יְהוָה֙ בַּ/לַּ֣יְלָה הַ/ה֔וּא וַ/יֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑י/ךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּ/ךָ֣ אָנֹ֔כִי וּ/בֵֽרַכְתִּ֙י/ךָ֙ וְ/הִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲ/ךָ֔ בַּ/עֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ בְּלֵילְיָא הַהוּא וַאֲמַר אֲנָא אֱלָהֵיהּ דְּאַבְרָהָם אֲבוּךְ לָא תִּדְחַל אֲרֵי בְּסַעֲדָךְ מֵימְרִי וַאֲבָרְכִנָּךְ וְאַסְגֵּי יָת בְּנָךְ בְּדִיל אַבְרָהָם עַבְדִּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִתְגְלֵי לֵיהּ יְיָ בְּלֵילָא הַהוּא וַאֲמַר אֲנָא אֱלָהָא דְאַבְרָהָם אָבוּךְ לָא תִדְחַל אֲרוּם בְּסַעֲדָךְ מֵימְרִי וַאֲבָרְכִנָךְ וְאַסְגֵי יַת בְּנָךְ בְּגִין זַכְוָותָא דְאַבְרָהָם עַבְדִי: |
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"אל תירא" שימעטו נכסיך במריבותם:
" וברכתיך" תוספות ממון:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כד - כה) "וירא אליו". הנה המקום ששם גר הצדיק והפיץ אור האמונה, קונה קדושה ומוכן להשראת השכינה, וע"כ בבאר שבע ששם קרא אברהם בשם ה', נתקדש המקום וירא אליו ה', והזכיר לו כי שם מוכן להשראת השכינה, מצד האלהות ששכן שם על אברהם שהיה מרכבה לשכינה, ובאשר אברהם קרא בשם ה' ופרסם אמונת האלהות, ויצחק התירא מלפרסם אמונת ה' ברבים, א"ל "אל תירא", כי השגחת ה' דבקה עמו ויוכח עליו מלכים, וזכות אברהם יעמוד גם לו, וע"כ בנה גם הוא מזבח ויקרא בשם ה', וגם כרו שם באר. ויש הבדל בין כריה לחפירה, הכריה מציין התחלת החפירה, והחפירה מציין גמר החפירה, כמ"ש בפי' תהלים בפסוק בור כרה ויחפרהו, ור"ל שהתחילו לכרות, ואח"כ אמר על אדות הבאר אשר חפרו:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כד.
אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ
יצחק גורש מגרר. יצחק התקדם במעלה נחל גרר וחפר לאורכו בארות. רועי הפלישתים רבו איתו ולקחו לו את המים. יצחק המשיך מזרחה וחפר באר נוספת שהוא קרא לה "רְחֹבוֹת", ומכאן והלאה הפלישתים עזבו אותו לנפשו ולא רבו איתו.
בכל זאת, יצחק כנראה התפלא על כך שהפלישתים הפסיקו לעשות לו צרות, כדבריו: "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנו,ּ ופָּרִינו בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו כב). יצחק הכריז שזה הגבול בין ארץ הפלישתים לשטחו, והמשיך משם לבאר שבע שהיתה המרכז שלו ושל אברהם.
כשיצחק הגיע לגרר אלוהים אמר לו: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ד). אבל מאז, ובמשך שנים רבות מאוד, אלוהים לא דיבר עם יצחק. למרות שאלוהים נתן ליצחק ברכה בשדות ובמקנה ועזר לו לחפור בהצלחה בארות חדשות, הוא לא דיבר איתו.
יֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא
עכשיו, בלילה הראשון לאחר שיצחק חזר לבאר שבע, אלוהים הראה שהוא מרוצה מכך שיצחק סוף סוף חזר, ככתוב: "ויֵַּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהואּ, ויַֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ. אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי ובֵּרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבורּ אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).
מכאן אנו לומדים שתמורה בעבור משהו חייבת להיות מיידית, וזאת כדי שנוכל להבין את הקשר ונלמד.
בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי
יצחק בורך בזכות אברהם אביו. זה מאוד משמח לשמוע על כבוד אבינו.
אולם יצחק אף פעם לא בורך בזכות עצמו:
- אלוהים בירך את יצחק בצורה עקיפה בעקדתו: "ויִַּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם ... אֲבָרֶכְךָ ... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
- אלוהים בירך את יצחק כדי שיצחק יישאר בגרר ולא ירד מצרימה: "ויֵַּרָא אֵלָיו יְהוָה, ויַֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה ... ואֲַבָרְכֶךָּ ... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.” (ביאור:בראשית כו ה).
- אלוהים בירך את יצחק בשובו לבאר שבע: "ויֵַּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהואּ ... ובֵּרַכְתִּיךָ ... בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.”
ניתן לראות שאלוהים תמיד בירך את יצחק רק בזכות אברהם, ואף פעם לא בזכות עצמו. יצחק לא שאל את אלוהים האם לא מגיעה לו ברכה בזכות עצמו.
אלוהים אף פעם לא אמר ליעקב: "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי", כמו כן הוא מעולם לא הזכיר את זכותו ומעשיו של יצחק.
ייתכן שיצחק היה צריך להיעלב, אבל יצחק שתק וקיבל את גורלו. תפקידו היה להביא בנים ואת זה הוא עשה. בהמשך נראה שאת יעקב חינכה בעיקר רבקה ולא יצחק, אחרי שאלוהים פקד על רבקה לדאוג בעיקר לתינוק הזעיר, כדבריו: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).
- המילה "עֵקֶב" - בשביל, בגלל, כיוון, בתמורה - פונה לדבר שקרה בעבר.
- המילה "בַּעֲבוּר" - בשביל, בגלל, בתמורה, למען - פונה לדבר שקרה בעבר או דבר שיקרה בעתיד.
יצחק בקש מעשו להביא לו ציד ולעשות מטעמים, "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת" (ביאור:בראשית כז ד). ייתכן שאלוהים השתמש כאן במילה "בַּעֲבוּר" ולא עֵקֶב כדי לאפשר ליצחק להשתמש במילה ולרמוז לעשו, רבקה ויעקב שהוא חושב לתת את ברכת אלוהים לאברהם לבן שיביא לו מטעמים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כו כד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.