ביאור:מ"ג בראשית כו כד
וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ עריכה
אנכי אלהי אברהם אביך. ולא כתוב "ה' אלהים" כמו באברהם (לעיל טו, ז) ויעקב (להלן כח, יג) לפי שנתייסר ביסורין בלי מדת רחמים:
אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי עריכה
אל תירא כי אתך אנכי. בעבור שהבריחו אבימלך מעליו מקנאתם בו וגם רועי גרר רבו עמו, היה מתירא פן יאספו עליו ויכוהו הוא וביתו, והבטיחו הקב"ה שלא יירא מהם ויברך אותו. ואז נתן בלבם שהלך לפניו המלך בכבוד גדול יותר מאשר עשה לאביו, כי בא עם פיכול שר צבאו, ועוד הוסיף להביא עמו רבים רעיו:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] ויעל משם באר שבע. כי היה מתיירא מהם שכן מוכיח שא"ל הקב"ה אל תירא כי אתך אני נמצא שהיה מתיירא:
אל תירא כי אתך וגו', פי' להיות שראה השפלה ממלך פלשתים שגרשו מארצו ולא ידע אן יפנה חש כי ה' עזבו לזה אמר אל תירא לא עזבתיך אתך אני:
אל תירא. שימעטו נכסיך במריבותם.
וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ עריכה
וברכתיך. תוספת ממון.
בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי: עריכה
[מובא בפירושו לפסוק ה'] והנה ליצחק תלה בזכות אחרים עתה, וכן למטה באמרו "והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי" (פסוק כד), ולא כן אמר ליעקב, כל שכן לאברהם, וזה היה קדם שהתעורר יצחק לקרא בשם ה'. אבל אחר שקרא בשם ה' נאמר "ואבימלך הלך אליו מגרר" (פסוק כו), ואמרו "ראו ראינו כי היה ה' עמך.. אתה עתה ברוך ה'" (פסוקים כח כט), ולא מצאוהו עוד תלאות מקנאים ודברי ריבות כאשר בראשונה. אמנם ליעקב לא תלה בזכות אחרים כלל, כי הוא אמנם מנעוריו "ישב אהלים", ללמד וללמד דעת את העם, בפרט באהלי שם ועבר ששם עלו כל מבקש ה' בלי ספק.