קטגוריה:בראשית כה ב
ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יׇקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֵּ֣לֶד ל֗/וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְ/אֶת־יָקְשָׁ֔ן וְ/אֶת־מְדָ֖ן וְ/אֶת־מִדְיָ֑ן וְ/אֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְ/אֶת־שֽׁוּחַ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִילֵידַת לֵיהּ יָת זִמְרָן וְיָת יָקְשָׁן וְיָת מְדָן וְיָת מִדְיָן וְיָת יִשְׁבָּק וְיָת שׁוּחַ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִילֵידַת לֵיהּ יַת זִמְרָן וְיַת יָקְשָׁן וְיַת מְדָן וְיַת מִדְיָן וְיַת יִשְׁבָּק וְיַת שׁוּחַ: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ר' שמעון בן לקיש בשם בר קפרא: תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר; קין עיקר, והבל על ידי שהוא תוספת נולד הוא ושתי תאומותיו. יוסף עיקר, ובנימין על ידי שהוא תוספת מעמיד עשרה, שנאמר: "ובני בנימן בלע" וגו'. ער עיקר, ושלה על ידי שהוא תוספת מעמיד עשרה בתי דינין, שנאמר: "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה" וגו'. עיקר שנותיו של איוב לא היו אלא ר"י שנים, ונתוספו לו ק"מ שנה, שנאמר: "ויחי איוב אחרי זאת ק"מ שנה". עיקר מלכותו של חזקיהו לא היו אלא י"ד שנה, ונתוספו לו ט"ו שנה, שנאמר: "הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה". ישמעאל עיקר, ובני קטורה על ידי שהן תוספת – ותלד לו את זמרן וגו'. כיון שראו הנביאים שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, עמדו וברכו את ישראל בתוספת: "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים"; "יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם". ואף לעתיד לבוא כתיב: "יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו".
זמרן, שהיו מזמרין בעולם. יקשן, שהיו מתקשין בעולם. ורבנן אמרין: זמרן, שהיו מזמרין בתוף לעבודה זרה; ויקשן, שהיו מקישין בתוף לעבודה זרה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה ב.
וַתֵּלֶד לוֹ
- האישה, קטורה, שאברהם לקח לפילגש, ילדה לו ילדים.
כלומר, אברהם לא נשא אישה שכבר היו לה ילדים, אלא אברהם עצמו הוא אביהם של כל ילדיה של קטורה.
אם קטורה היתה גם אמו של ישמעאל, ושמה הקודם היה הגר, אז גם ישמעאל היה מופיע, בכבוד, בראש רשימת בניה. חסרונו מעיד על כך שקטורה אינה הגר.
רשימת ילדיה
"אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוחַּ" - שישה בנים. מהבנים ייתכן שניתן לזהות את:
- "שׁוחַּ" - ייתכן ש-"בִלְדַּד הַשּׁוחִּי", שבא לנחם את איוב, הוא אחד מצאצאיו של "שׁוחַּ".
- "מְדָן" - קיים ספק רב, אך ייתכן שזה האב הקדום של העם המדי שהיה שותף לממלכת פרס.
- "מִדְיָן" - ניתן לחשוב שמדובר באב הקדום של המדיינים שבהמשך מוזכרים בכמה מקרים:
- בקניית יוסף (ביאור:בראשית לז כח).
- משה מצא מחסה בבית "יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ג א).
- משה היכה את "נְשִׂיאֵי מִדְיָן" (יהושע יג כא).
- גדעון היכה אותם "ויִַּלְכְּדו שְּׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן" (שופטים ז כה), "ויִַּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יָסְפו לָּשֵׂאת רֹאשָׁם" (שופטים ח כח).
למה אברהם עשה משפחה כה גדולה?
- ייתכן שאברהם תמיד רצה משפחה גדולה, אבל אלוהים מנע משרה ללדת עד שאברהם היה מוכן לגדל את יצחק בהצלחה.
- עכשיו לאחר שאברהם סיים את תפקידו – היינו, יצחק עבר בהצלחה את הבחינה בעקדתו וקיבל את ברכת אדוני - אברהם היה חופשי להעמיד שבט שלם של נשיאים.
- ייתכן שאברהם חשב שלאלוהים יהיו ברכות נוספות לילדיו, כמו קבלת נחלה בארצות שונות, כשם שלוט בורך בשני עמים ונחלתם: מואב ועמון.
- ייתכן שאברהם הביא בנים נוספים למקרה שדבר רע יקרה ליצחק לפני שיהיו ליצחק צאצאים משלו, הן רבקה היתה עקרה זמן רב.
- ייתכן שאברהם רצה שיטפלו בו יפה בזקנותו, והיחסים בינו לבין יצחק לא היו טובים מאז העקדה.
לפני מותו אברהם ראה שליצחק כבר יש שני בנים וברכת אלוהים מגינה עליהם. אברהם הבין שאין עוד צורך בילדיו, ולכן, אברהם נתן בחייו מתנות לבניו ושלח אותם לארץ בני קדם. ליצחק אברהם נתן את כל רכושו הנותר.
ריבוי ילדים נחשב בתקופה הקדומה לברכה. ה' בירך את אברהם: "כי אב המון גוים נתתיך". 'המון גויים' נכתב בלשון רבים ולכן הכוונה היא ליותר מאשר בני ישראל ובני ישמעאל שנעשו לגויים גדולים. כלומר: אברהם הביא לעולם שישה בנים נוספים שכל אחד מהם היה לראש אומה. אברהם עשה זאת כדי להגשים את ברכתו של אלוהיו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כה ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.