קטגוריה:בראשית ז כ
חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִ/לְ/מַ֔עְלָ/ה גָּבְר֖וּ הַ/מָּ֑יִם וַ/יְכֻסּ֖וּ הֶ/הָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | חֲמֵישׁ עַסְרֵי אַמִּין מִלְּעֵילָא תְּקִיפוּ מַיָּא וְאִתְחֲפִיאוּ טוּרַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חֲמִיסְרֵי גַרְמִידִין מִלְעֵיל תָּקְפוּ מַיָא וְאִתְחַפִּיאוּ טוּרַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יט - כ)" והמים". ג] ואח"כ גברו המים מאד מאד בהפלגה יתירה עד שנתכסו ההרים הגבוהים, ומפרש שתכלית גובה המים שהגיע בסוף הארבעים יום היו חמש עשרה אמה מלמעלה מן ההרים הגבוהים ובאופן זה נתכסו ההרים, ר"ל שכסוי המים שעליהם היה ט"ו אמה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים וגו'. וכי איזה מדה מרובה? מדה טובה או מדת פורענות? הוי אומר: מדה טובה מרובה. במדת פורענות הוא אומר: "וארובות השמים נפתחו" (פס' יא); במדה טובה הוא אומר: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו". כמה ארובות בדלת? ארבע ארבע, הרי שמונה, נמצא מן שירד לישראל גבוה שישים אמה. מי דמי? התם בארבעים ימים, הכא חד שעתא? התם לכולי עלמא, הכא לישראל לחודייהו? אלא רבי אלעזר המודעי פתיחה פתיחה גמר. איסי בן יהודה אומר: מן שירד להן לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: "תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה". אמר אביי: שמע מינה כסא דדוד לעלמא דאתי מחזיק מאתן ועשרין וחד לוגא, שנאמר "כוסי רויה", רוי"ה בגימטריא הכי הוי:
ויכסו ההרים. רבי יונתן סלק למצליה בירושלים, לוה נהליה חד עם דארעא. עבר בהדין פלטניס, וחמתיה חד שמריי. אמר ליה: להיכן את אזל? אמר ליה: למצלי בירושלים. אמר ליה: לא טב לך למצלי בהדין טורא בריכא, ולא בההיא קלקלתא? אמר ליה: ובמה הוא בריך? אמר ליה: דלא טף במיא דמבולא. נתעלמה הלכה מעיני רבי יונתן לשעה. אמר ליה חמריה: רבי, תרשני ואני משיבו. אמר ליה: הדין טורא מה תעביד ליה? אי מן טורים רמים את עביד לה, הכתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים; ואם מן מכייא את עביד לה, לא אשגח עליה קרא ולא חשבה לכלום. בההוא עונתא נחת ליה ר' יונתן מעל חמרא וארכביה ג' מילין, וקרא עליו ג' קראין: "ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך", אפילו בבהמין שבך, והדין: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח", והדין: "כפלח הרמון רקתך", הריקנים שבך רצוף תשובות כרמון.
חמש עשרה אמה מלמעלה. ר' יהודה אומר: ט"ו בהר וט"ו בבקעה. ר' נחמיה אומר: ט"ו בהר, אבל בבקעה כל שהן.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים. |
| -- בראשית ז, כ |
וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים
הֶהָרִים
ההרים מופעים ברבים "הֶהָרִים", אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה". המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: "וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" (בראשית ז יט). הפסוק "אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.
מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה בקלדרה, לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה" מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה
התיבה היתה "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (בראשית ו טו), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.
נאמר "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז יב) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ז כ"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.