קטגוריה:אסתר ו ט
נוסח המקרא
ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ.
וְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִשָּׂרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃
וְ/נָת֨וֹן הַ/לְּב֜וּשׁ וְ/הַ/סּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִ/שָּׂרֵ֤י הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ הַֽ/פַּרְתְּמִ֔ים וְ/הִלְבִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־הָ/אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַ/מֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽ/יקָר֑/וֹ וְ/הִרְכִּיבֻ֤/הוּ עַל־הַ/סּוּס֙ בִּ/רְח֣וֹב הָ/עִ֔יר וְ/קָרְא֣וּ לְ/פָנָ֔י/ו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָ/אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַ/מֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּ/יקָרֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
פרק ו/פסוק ט
ונתון הלבוש וגומר (אסתר ו, ט) אבל הכתר לא הזכיר כי כך אמר כי יביאו הלבוש והסוס וילבש אותו אחד משרי המלך אבל הכתר לא יתן בראשו אחד מן השרים וכאשר הוא עצמו נותן הכתר בודאי כאשר המלך נותן לו בעצמו הכתר דבר זה אין לומר דהוי כאלו המליכו אותו במקום המלך שהרי המלך בעצמו נתן לו הכתר אבל אם אחר היה שנותן כתר מלכות בראשו הרי זה כאלו אותו אחר ימלוך אותו לכך אצל ונתון הלבוש והסוס דבר זה אפשר שיהיה על ידי איש אחד משרי המלך כי אין זה מלכות אבל הכתר שהוא המלכות אין ראוי שיהיו על יד אחר רק המלך בעצמו יניח את הכתר בראשו ודבר זה לא נראה כאלו המליכו אותו וכן לעיל פרשנו אצל וישם כתר מלכות בראשה בעצמה נתן על ראשה כתר מלכות שאלו אחרים שמו הכתר בראשה כאלו המליכו את אסתר ולכך היה דעתו של המן כי יתן מן המלך הכתר בראשו אבל דברי רז"ל בגמרא (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנח) שכאשר הזכיר הכתר נתכרכמו פניו של אחשורוש ואחר כך לא הזכיר הכתר רק אמר ונתן הלבוש והסוס וגומר לא הזכיר הכתר ונראה מפני כי קשה להם כי למה לא לקח אחשורוש הכתר ונתן אותו בראשו של מרדכי ועל כל פנים צריך לומר כי אחשורוש לא רצה בזה שיתנו הכתר בראשו ולכך אמרו כי גם המן לא הזכיר הכתר מטעם זה כי נתכרכמו פניו של אחשורוש ואע"ג כי יש לתרץ כי המן חשב שרוצה לעשות לעצמו והוא היה אצל אחשורוש ויכול לתת הכתר בעצמו בראשו אבל הדברים כאשר היו על מרדכי ומרדכי לא היה אצלו כמו שאמר לו לך ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך (אסתר ו, י) א"כ לא שייך שיעשה המלך בעצמו למרדכי ומה שלא קרא המלך את מרדכי אליו כי בלא זה היה ראוי שיעשה כך שיאמר לו המלך כי הדבר הזה עשית לי לכך ראוי למלך לכבד אותך וזה מפני כי מרדכי היה יושב בשער המלך ואם קרא אותו אליו כאלו לקחו ממה שהיה שמושו בשער המלך ויהיה אצלו להיות אל המלך כמו השרים שהם רואי פני המלך ודבר זה לא רצה המלך רק יהיה מיושבי שער המלך כמו שהיה ובזה הוא ממונה על שמירת המלך כאשר עשה לכך אמר ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך (אסתר ו, י) ועוד כאשר ילך המן אל מרדכי דבר זה כבודו יותר משאלו קרא את מרדכי שיבא אליו: (ספר אור חדש עמוד קפב) ככה יעשה לאיש וגו' (אסתר ו, ט) אבל למעלה כתיב מה לעשות באיש (שם ו) וזה כי אחשורוש אמר מה לעשות באיש, והדבר הזה אשר יעשה הוא ג"כ בשביל המלך שהרי המלך חפץ ביקרו בשביל שהציל אותו מן המות וזה ג"כ תועלת למלך לכך לא אמר רק מה יעשה באיש כלומר מה יעשה באיש והוא משמע שהוא לכבוד ולתועלת המלך אבל מה יעשה לאיש משמע שיהיה נעשה לאיש בלבד ולא בשביל המלך כלל, ולכך לא היה כוונת אחשורוש שיהיה נעשה דבר שאינו כבוד המלך כגון לתת כתר מלכות בראשו, אבל המן חשב כי עליו אמר כך ולכך אמר אפילו כתר יתנו על ראשו ולכך אמר ככה יעשה לאיש.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו ט.
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס
הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס
המן השמיט את כתר המלכות. אפשרי שהוא חשש שהמלך יכעס, וכאשר הוא הזכיר את הכתר זו היתה פליטת פה.
עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים
המן מציע שאיש אחר, מנכבדי המלך, יתן את הכבוד לאיש. גם יוסף הציע שאיש אחר יוציא לפועל את תוכניתו הכלכלית למנוע רעב ולהעשיר את פרעה (בראשית מא לג), אולם יוסף הציע משרה רבת חשיבות ובצניעתו הוא נתן לפרעה לבחור איש, לאומת המן שקיוה שהוא יקבל את הכבוד לרכב על הסוס וחשב שהתפקיד לארגן את התהלוכה הוא מתחת לכבודו.
המן גם קיווה שבזמן שהמלך מחפש אדם מתאים לכבד את האיש, יהיה לו זמן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי.
המן הציע 'שר', וכאשר המלך פקד עליו לבצע את התפקיד, המלך למעשה קבע שהמן הוא רק 'שר' ולא 'משנה למלך' שמקבל כבוד מלכות מעבדי המלך בשער המלך.
וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר
רחוב העיר, ביחיד. זה רחוב אחד בלבד אשר לפני שער המלך (ביאור:אסתר ד ו). להמן היה חשוב להראות את גדולתו ואת זכותו לכבוד מלכים מעבדי המלך אשר בשער המלך, ובמיוחד ממרדכי שמסרב להכיר בדרגתו כמשנה למלך, לכן רחוב אחד לפני שער המלך הספיק לו. במילא רק עבדי המלך הללו היו מזהים אותו עטוף בבגדי המלך.
וְקָרְאוּ לְפָנָיו
כשם שקראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" (ביאור:בראשית מא מג). המן חוזר על דברי המלך מה יקראו לפני האיש, כי הוא לא יודע מי הוא האיש ולמה האיש מקבל כבוד זה. אולם קריאה שכזו סיפקה את תאוותו של המן לכבוד.
מקורות
נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר ו ט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.