פתיחת התפריט הראשי

אסתר ו ד: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו ד.


וַיֹּאמֶרעריכה

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְעריכה

כשהמלך 'אומר' זאת פקודה - אסתר העיזה לא לענות למלך לשאלתו "מה לך" (ביאור:אסתר ה ג) אולם מאמר ומעשה של המלך הם פקודות שחיביים למלאם כדי שלמלך יהיה טוב (נתינת הטבעת היתה פקודה: "עשה כאשר דיברת" (ביאור:אסתר ג י)).

לֵאמֹר לַמֶּלֶךְעריכה

הכתוב משתמש בסגנון בו דיברה זרש "אֱמֹר לַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ה יד). "לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת" בפסוקנו לא יכול להיות פקודה מהמן למלך. זרש לא נתנה כבוד למלך ולבעלה כאשר היא פקדה על המן לפקוד על המלך (פקודה כפולה), ואנו רואים שכותב במגילה מרמז שהמן קיבל את צורת הדיבור של אישתו, וכיוון שהמלך היה סגור בארמון ללא מקורות מידע אפשר להטעות אותו ולגרום לו להוציא פקודות שאינן טובות למלך.

למעשה אנו לא יודעים מה חשב המן, אבל הוא הקים את העץ ובא בבוקר למלך, כך שניתן לשער שהוא מבצע את "מאמר" אשתו.

מִי בֶחָצֵרעריכה

השעה היתה מוקדמת ועדין לא באו יועציו. למרות שהמלך התיעץ עם "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו" (ביאור:אסתר ב ב) במקרה זה המלך לא רצה לשאול את נעריו משרתיו כי הם ידעו את זהותו של מרדכי ואת תרומתו לבטחון המלך ולכן תשובתם לא תהיה אוביקטיבית. השאלה מעידה שהמלך רצה לשמור בסוד את מעשיו של מרדכי ולכן המלך לא מסביר להמן מדוע קיבל מרדכי כבוד להיות יקר למלך (ביאור:אסתר ו ו).

המן היה "בחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה" לעומת אסתר שנכנסה כבר ל"חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית" והיתה חשופה לעיני המלך (ביאור:אסתר ה א). המלך לא חיפש שר גבוה, הוא היה יכול למצוא כל שר או אדם מכובד אחר, שמותר לו להכנס לחצר החיצונה או הפנימית. אבל המן בא מוקדם והיה הראשון והיחיד בחצר. סביר להניח שהמן לא היה כפוף לחוק ההריגה במידה והוא יופיע בלתי קרוא, כי כסאו היה לפני המלך.

מדוע בא המן מוקדם?
זרש אמרה לו לגמור את תלית מרדכי לפני המשתה. המן לא ידע בדיוק מתי יהיה המשתה ולכן העדיף לגמור עם זה מוקדם. בנוסף, המן רצה לעבור בשער המלך לפני שכל עבדי המלך התיצבו בעמדתם, כדי שהם לא יראו את מרדכי "לא זע" לכבודו.

מִי בֶחָצֵר? - היתה שאלה רק לזהותו או זהותם של הנכבדים בחצר, אבל לא הזמנה להביא אותם. ולכן נערי המלך רואים את המן אבל לא מזמינים אותו.

מקורותעריכה

נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013