קטגוריה:אסתר ב ח

​ 

1. המפרשים המסורתיים פירשו שאסתר נלקחה בכוח, בניגוד לרצונה ובניגוד לרצונו של מרדכי. הרי אף יהודיה כשרה לא תרצה להינשא לגוי, ואף יהודי כשר לא ירצה שבתו (גם המאומצת) תינשא לגוי, גם אם הגוי הזה הוא מלך פרס. ראיה לכך היא המילה וַתִּלָּקַח בבניין נפעל, המבטאת פעולה סבילה. אסתר לא באה בעצמה - היא נלקחה על-ידי אחרים בניגוד לרצונה. וכך מפורש בתרגום הארמי: "ואדברת אסתר באונסא ואתעלת לבית מלכא".

2. מרדכי שמע את פקודת המלך ככתוב "וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ". מרדכי שרר בביתו על הדסה ככתוב (ביאור:אסתר א כב): "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ". וכן נאמר שרק נערות בתולות טובות מראה נלקחו לארמון. חוקי התחרות אפשרו בקלות להמנע מהתחרות, ככתוב: (אסתר ב ג): "וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה". שתי דרישות היו: נערה בתולה (לא נשואה), טובת מראה (יפה). אם המשפחה לא רצתה למסור את בתה לתחרות, מאד קל היה למשפחה להשיא את בתם רגע לפני שפקיד המלך מופיע, או ללכלך את הנערה ולכערה. דרישת המלך גרמה שרק מתנדבות יופיעו לפני פקיד המלך, והוא קיבץ את הראויות בעיניו. לכן גם נאמר ויקבצו - לא נאמר נלקחו, נחטפו, נלכדו, נאסרו או נתפסו. נערות רבות, מכל הממלכה הענקית (ביאור:אסתר א א): "מהודו ועד כוש", באו מרצונן למלך. רובן היו מעמים זרים ומשונים למלך, ולבטח הנערות הללו לא דיברו פרסית וילדיהן לא יראו כמו המלך. המלך דרש (ביאור:אסתר א כב): "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ", ולבטח הוא לא היה לוקח למלכה נערה שאינה מדברת פרסית.(אילן סנדובסקי)

3. (אילן סנדובסקי) מרדכי הבין את התחרות וידע מראש איך לנצח וכך הוא הכין את אסתר:

1. לפני התחרות מרדכי שינה את השם המקורי של הדסה לאסתר, ככתוב: (ביאור:אסתר ב ז): ""וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ", כהכנה להופעתה כאלה עשתר.
2. לפני שאסתר נלקחה מרדכי ציווה על אסתר לא להגיד את עמה, ככתוב: (ביאור:אסתר ב י): "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" - מכאן שמרדכי ידע שהיא עומדת להלקח בעתיד ורצה שהיא תתחפש לאלה עשתר שהיתה שייכת לכל העמים (מלבד היהודים). רק יהודי, שלא כיבד את עשתר, היה מעיז להציג את בתו כאלה עשתר.
3. בהמשך מרדכי מנהל שיחות יומיות עם אדם היודע מה יעשה בה בעתיד (ביאור:אסתר ב יא): "וּבְכָל-יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים: לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ". מכאן שאדם זה היה בעל סמכות ושליטה בבית הנשים, ומכיון שאסתר נקשרה להגי שומר הנשים, אפילו בהיותה בבית המלך, כנראה שאדם זה היה הגי בעצמו.

1. בקריאה ראשונה נראה שהיחס לאסתר היה כמו לכל שאר הנערות שהשתתפו בתחרות. כל הנערות נלקחו "אֶל יַד הֵגָי", וגם אסתר נלקחה "אֶל יַד הֵגָי". היא באה יחד עם כולן, ורק לאחר מכן מצאה חן בעיני הגי (פסוק 9).

2. אולם בקריאה שניה נראה שכבר מלכתחילה אסתר קיבלה יחס מועדף. כל הנערות הובאו (אסתר ב ג): "אֶל בֵּית הַנָּשִׁים", אולם אסתר בהתחלה נלקחה "אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ". גם הנערות וגם אסתר היו תחת פיקוחו של "הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים", אולם אסתר בהתחלה הופרדה משאר הנערות עד אשר הגי סידר לה את הטוב שבחדרי בית הנשים (ביאור:אסתר ב ט). אסתר נשארה זמן מה בבית המלך, ושם אסתר קיבלה "שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ" ולא מבית הנשים. אסתר נלקחה "אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ" ולא לבית הנשים, לכן לא בטוח שהלוקחים ידעו שהנערה היהודיה הזו תשתתף בתחרות.

מרדכי ידע שאסתר תלקח, הוא הכין אותה ונתן לה הדרכה. אנשי הגי לקחו אותה לבית המלך ולא לתחרות, ומשם אנשים אחרים העבירו אותה לבית הנשים כאשר היא נמצאה ראויה, וכל זה תחת פקודו של הגי אשר ניהל שיחות יומיות עם מרדכי. לאנשי העיר, אסתר נלקחה בכוח על ידי אנשי המלך, אבל מרדכי (ואסתר) ידעו שלא היתה כאן לקיחה בכוח.

בהמשך נראה שלמרדכי היתה תוכנית להציל את היהודים מטמיעה והתבוללות, כשם שקרה לעשרת השבטים. מרדכי החליט לא לחכות לעזרת אלוהים, הן אלוהים לא עזר לעשרת השבטים. מרדכי לקח את תפקידו של אלוהים לנהל את המאבק, ומינה את אסתר לתפקידו של משה. ולכן, כשם שאלוהים גרם שבני ישראל יהיו עבדים במצרים, יזכו בנצחון גדול, ילמדו לחגוג חג חדש, וקיבלו את התורה, כך עשה מרדכי, והסרוב לכרוע הביא לנו: סכנה, ישועה, את חג פורים, והיהודים קיבלו עליהם את התורה.

מרדכי ידע שאסתר (עשתר) תבחר למלכה, והוא התכוון שהיא, כיוסף וכמשה, תעזור מתוך חצר המלך.