פתיחת התפריט הראשי

משנה עבודה זרה ג


עבודה זרה פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק שלישי ("כל הצלמים") · >>

פרקי מסכת עבודה זרה: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

כל הצלמים אסורים, מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שיש בידו כל דבר.

משנה בעריכה

המוצא שברי צלמים, הרי אלו מותרים.

מצא תבנית יד או תבנית רגל, הרי אלו אסורים, מפני שכיוצא בהן נעבד.

משנה געריכה

המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון, יוליכם לים המלח.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, שעל המכובדין, אסורים.

שעל המבוזין, מותרין.

רבי יוסי אומר, שוחק וזורה לרוח או מטיל לים.

אמרו לו, אף הוא נעשה זבל, שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.

משנה דעריכה

שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר לו, כתוב בתורתכם, ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי.

אמר לו, אין משיבין במרחץ.

וכשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באת בגבולי. אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי, אלא אומרים, נעשה אפרודיטי נוי למרחץ.

דבר אחר, אם נותנין לך ממון הרבה, אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה.

לא נאמר, אלא אלהיהם. את שנוהג בו משום אלוה, אסור. ואת שאינו נוהג בו משום אלוה, מותר.

משנה העריכה

הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות, הן מותרים ומה שעליהם אסורים, שנאמר, (דברים ז) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת.

רבי יוסי הגלילי אומר, (שם יב) אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם.

אלהיהם על הגבעות, ולא הגבעות אלהיהם.

ומפני מה אשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור.

אמר רבי עקיבא, אני אובין ואדון לפניך.

כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה.

משנה ועריכה

מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל, אסור לבנותו.

כיצד יעשה, כונס בתוך שלו [ ארבע אמות ] ובונה.

היה שלו ושל עבודה זרה, נדון מחצה על מחצה.

אבניו עציו ועפרו, מטמאין כשרץ, שנאמר (שם ז) שקץ תשקצנו.

רבי עקיבא אומר, כנדה, שנאמר (ישעיה ל) תזרם כמו דוה צא תאמר לו. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא.

משנה זעריכה

שלשה בתים הן.

בית שבנוי מתחלה לעבודה זרה, הרי זה אסור.

סיידו וכיירו לעבודה זרה וחידש, נוטל מה שחידש.

הכניס לתוכה עבודה זרה והוציאה, הרי זה מותר.

שלש אבנים הן.

אבן שחצבה מתחלה לבימוס, הרי זו אסורה.

סיידה וכיירה לשם עבודה זרה [ וחידש ], נוטל מה שחידש.

העמיד עליה עבודה זרה וסילקה, הרי זו מותרת.

שלש אשרות הן.

אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה, הרי זה אסור.

גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף, נוטל מה שהחליף.

העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה, הרי זה מותר.

איזו היא אשרה, כל שיש תחתיה עבודה זרה.

רבי שמעון אומר, כל שעובדין אותה.

ומעשה בצידון באילן שהיו עובדין אותו, ומצאו תחתיו גל.

אמר להן רבי שמעון, בדקו את הגל הזה, ובדקוהו ומצאו בו צורה.

אמר להן, הואיל ולצורה הן עובדין, נתיר להן את האילן.

משנה חעריכה

לא ישב בצלה.

ואם ישב, טהור.

ולא יעבור תחתיה.

ואם עבר, טמא.

היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה, טהור.

וזורעים תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה.

והחזרין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

רבי יוסי אומר, אף לא ירקות בימות הגשמים, מפני שהנמייה נושרת עליהן והוה להן לזבל.

משנה טעריכה

נטל ממנה עצים, אסורים בהנאה.

הסיק בהן את התנור, אם חדש, יותץ.

ואם ישן, יוצן.

אפה בו את הפת, אסורה בהנאה.

נתערבה באחרות, כולן אסורות בהנאה.

רבי אליעזר אומר, יוליך הנאה לים המלח.

אמרו לו, אין פדיון לעבודה זרה.

נטל הימנה כרכור, אסור בהנאה.

ארג בו את הבגד, הבגד אסור בהנאה.

נתערב באחרים ואחרים באחרים, כולן אסורין בהנאה.

רבי אליעזר אומר, יוליך הנאה לים המלח.

אמרו לו, אין פדיון לעבודה זרה.

משנה יעריכה

כיצד מבטלה.

קירסם, וזירד, נטל ממנה מקל או שרביט, אפילו עלה, הרי זו בטלה.

שפייה לצורכה, אסורה.

שלא לצורכה, מותרת.

משנה מנוקדתעריכה

משנה עבודה זרה ג ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר.

(ב) המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד.

(ג) המוצא כלים ועליהם צורת חמה וצורת לבנה וצורת הדרקון יוליכם לים המלח רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדין אסורין על המבוזין מותרין רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ונאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח).

(ד) שאל פרקלוס בן פלוסלוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרוטידי אמר לו כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח) מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרוטידי אמר לו אין משיבין במרחץ כשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרין נעשה מרחץ נואי לאפרוטידי אלא נעשית היא אפרוטידי נואי למרחץ דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה אתה נכנס לבית עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על הביב וכל העם משתינין בפניה לא נאמר אלא אלוהיהם (דברים ז כה דברים יב ב-ג) את שהוא נוהג בו משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בו מנהג אלוה מותר.

(ה) הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהם אסור שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תיווקש בו (דברים ז כה) רבי יוסי הגלילי אומר אלוהיהם על ההרים (דברים יב ב) ולא ההרים אלוהיהם אלוהיהם על הגבעות (שם) ולא הגבעות אלוהיהם מפני מה האשרה אסורה מפני שיש בה תפוסת יד אדם וכל שיש בה תפוסת יד אדם אסור אמר רבי עקיבה אני אהיה אובין לפניך בכל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאת ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה.

(ו) מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד הוא עושה כונס לתוך שלו ובונה היה שלו ושל עבודה זרה יידון מחצה למחצה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו (דברים ז כו) רבי עקיבה אומר כנידה שנאמר תזרם כמו דווה צא תאמר לו (ישעיהו ל כב) מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמאה במשא.

(ז) שלשה בתים הן בית שבנאו מתחילה לשם עבודה זרה הרי זה אסור סיידו וכיירו לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכו עבודה זרה והוציאה הרי זה מותר שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש העמיד עליה עבודה זרה וסילקה הרי זו מותרת שלש אשרות הן אילן שנטעו מתחילה לשם עבודה זרה הרי זה אסור גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה הרי זה מותר איזו היא אשרה כל שתחתיה עבודה זרה רבי שמעון אומר כל שעובדין אותה מעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו והיה תחתיו גל אמר להן רבי שמעון בדקו את הגל הזה בדקוהו ומצאו בו צורה אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להם את האילן.

(ח) לא יישב בצילה ואם ישב טהור לא יעבור תחתיה ואם עבר טמא הייתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה ובחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רבי יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנווייה נושרת והוות להן את הזבל.

(ט) נטל ממנה עצים אסורין בהניה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בה את הפת אסורה בהניה נתערבה באחרות כלן אסורות בהניה רבי אליעזר אומר יוליך הניה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה נטל ממנה כדכד אסור בהניה ארג בו את הבגד אסור בהניה נתערב באחרים כלם אסורין בהניה רבי אליעזר אומר יוליך הניה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה.

(י) כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט ואפילו עלה הרי זו בטילה שפיה לצורכה אסורה שלא לצורכה מותרת.

פירושיםעריכה