פתיחת התפריט הראשי

משנה עבודה זרה ג י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק ג · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

כיצד מבטלה.

קירסם, וזירד, נטל ממנה מקל או שרביט, אפילו עלה, הרי זו בטלה.

שפייה לצורכה, אסורה.

שלא לצורכה, מותרת.

נוסח הרמב"ם

כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט ואפילו עלה הרי זו בטילה שפיה לצורכה אסורה שלא לצורכה מותרת.

פירוש הרמב"ם

כיצד מבטלה קרסם וכו': קרסום הוא כריתת ראשי הענפים וזירוד' כריתת הענפים שפייה גרירתם וכל זה כשיעשה אותו העובד כוכבים לפי שהעיקר אצלנו שלא יבטל עבודת כוכבים אלא עובד כוכבים שיודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה וכך אמרו דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל לפיכך אמרו בטיב עבודת כוכבים שלא יהיה נער קטן או מקולקל הדעת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד מבטלה - נכרי לאשרה:

קרמם - קממים יבשים שבאילן נטלן לצרכו לשרוף:

וזרד -כרת ענפים לחים שבה:

שפאה - תרגום ואכות אותו טחון (דברים ט), ושפית יתיה מ:

לצורכה - כדי ליפותה. ואין מבטל ע"ז אלא נכרי גדול ובן דעת שידע בטיב ע"ז ומשמשיה. ואפילו אם בטלה בעל כרחו הרי זו מבוטלת:

פירוש תוספות יום טוב

כיצד מבטלה. פי' הר"ב עכו"ם לאשרה. ומנלן שהבטול מועיל מפרש הר"ב בפרק דלקמן משנה ד'. ומ"ש הר"ב ואפילו בטלה בעל כרחו. עמ"ש בזה בפרק דלקמן משנה ה':

שפייה לצורכה וכו'. פי' הר"ב שפאה תרגום ואכות וכו'. ונראה שכולל כל הבטולים וקוראן בכלל שפייה ואתא לאשמועינן החלוק שבין לצורכה ושלא לצורכה. וכן יראה לשון הטור סי' קמ"ו. אבל הרמב"ם מפרש שפייה גרידתא. ומשמע דענין בפני עצמו הוא. וכן לשונו בחבורו ספ"ח מהלכות עכו"ם. או ששפאה שלא לצורכה וכו' שפאה לצורכה וכו' וקשה דמאי שנא דבשפייה תנן לצורכה טפי מדאינך והרי שוים הם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מ) (על הברטנורא) ונראה, שכולל כל חבטולין וקוראן בכלל שפייה, ואתא לאשמעינן החילוק שבין לצורכה ושלא לצורכה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כיצד מבטלה וכו':    ביד ספ"ח דהלכות עכומ"ז. ובטור י"ד סימן קמ"ו:

שפייה לצרכה אסורה:    גמרא תניא ושפאיה מותרין אבל ישראל ששיפה ע"ז בין לצרכה בין לצרכו היא ושפאיה אסורין לפי שאין ישראל מבטל עבודה זרה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם ספ"ח ואם היתה של ישראל בין לצרכה בין שלא לצרכה בין היא בין שפאיה אסורין לעולם שע"ז של ישראל אין לה ביטול לעולם ע"כ וכותב שם הכ"מ בשם הרמ"ק ז"ל תימא מאי אריא של ישראל אפי' של עו"ג נמי ישראל ששיפה אותה בין היא בין שפאיה אסורין כדאמרינן בגמרא גזרה דילמא מגבה לה והוי לה ע"ז של ישראל ואין לה בטול לעולם ע"כ:


פירושים נוספים