משנה נדרים ה רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) השותפין -

שנדרו הניה זה מזה - אסורין ליכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
זה נכנס בתוך שלו - וזה נכנס בתוך שלו.
ושניהם אסורין -
מלהעמיד שם ריחים, ותנור,
ומלגדל תרנגולים.
היה אחד מהן - מודר הניה מחברו,
לא יכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
יכול הוא לומר לו:
בתוך שלי - אני נכנס,
ואיני נכנס - לתוך שלך.
וכופין את הנודר - שימכור את חלקו.


(ב) היה אחד מן השוק - מודר מאחד מהן הניה,

לא יכנס לחצר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
יכול הוא לומר לו:
לתוך של חברך - אני נכנס,
איני נכנס - לתוך שלך.


(ג) המודר הניה מחברו -

ויש לו שם מרחץ, ובית הבד - מושכרין בעיר,
אם יש לו בהן תפוסת יד - אסור,
אין לו בהן תפוסת יד - מותר.
האומר לחברו:
קונם לביתך - שאיני נכנס,
ושדך זו - שאיני לוקח,
מת, או מכרן לאחר - מותר.
לבית הזה - שאיני נכנס,
ושדה זו - שאיני לוקח,
מת, או שמכרן לאחר - אסור.


(ד) הריני עליך חרם - המודר אסור.

הרי את עלי חרם - הנודר אסור.
הרי אני עליך, ואת עלי - שניהם אסורין.
ושניהם מותרין - בדבר של עולי בבל,
ואסורין - בדבר של אותה העיר.


(ה) איזה הוא דבר של עולי בבל?

כגון הר הבית, והעזרות,
והבאר שבאמצע הדרך.
ואיזה הוא דבר של אותה העיר?
כגון הרחבה, והמרחץ,
ובית הכנסת, התיבה, והספרים.
והכותב חלקו לנשיא -
רבי יהודה אומר:
אחד הכותב לנשיא - ואחד הכותב להדיוט,
מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט?
שהכותב לנשיא - אינו צריך לזכות,
והכותב להדיוט - צריך לזכות.
וחכמים אומרין:
אחד זה, ואחד זה - צריכין לזכות,
לא דיברו בנשיא - אלא בהווה.
רבי יהודה אומר:
אין אנשי הגליל - צריכין לכתוב,
שכבר כתבו אבותיהם - על ידיהם.


(ו) [ה] *הערה 1: המודר הניה מחברו - ואין לו מה יאכל,

נותן לאחר - משום מתנה,
והלה - מותר בה.
מעשה בבית חורון,
באחד - שהיה אביו מודר ממנו הניה,
והיה משיא את בנו.
אמר לחברו:
הרי החצר והסעודה - נתונים לך במתנה,
אם בפניך, שיבוא אבא - ויאכל עימנו בסעודה.
אמר לו:
אם שלי הם - הרי הן מוקדשין לשמים.
אמר לו:
לא נתתי לך את שלי - אלא שתקדישם לשמים.
אמר לו:
לא נתת לי את שלך,
אלא שתהא אתה ואביך,
אוכלין, ושותין, ומתרצים זה לזה - ויהא העוון תלוי בראשי.
אמרו חכמים:
כל מתנה,
שאינה שאם הקדישה - תהא מוקדשת,
אינה מתנה.

הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה נדרים ה