משנה נדרים ה ניקוד


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, אֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים.
הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֻדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ.
וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ:
(ב)
הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ,
לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ:
(ג)
הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מֻשְׂכָּרִים בָּעִיר,
אִם יֶשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, אָסוּר.
אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, מֻתָּר.
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,
מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מֻתָּר.
קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,
מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, אָסוּר:
(ד)
הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, הַמֻּדָּר אָסוּר.
הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם, הַנּוֹדֵר אָסוּר.
הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין.
וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל,
וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר:
(ה)
וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל?
כְּגוֹן הַר הַבַּיִת, וְהָעֲזָרוֹת, וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.
וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר?
כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַתֵּבָה, וְהַסְּפָרִים.
וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט.
מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת;
לֹא דִבְּרוּ בַּנָּשִׂיא, אֶלָּא בַהֹוֶה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב,
שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם:
(ו)
הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.
מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן, שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ.
וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ:
חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה,
וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה.
אָמַר לוֹ: אִם שֶׁלִּי הֵם, הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם.
אָמַר לוֹ: לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם.
אָמַר לוֹ:
לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ, אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ.

וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמְרוּ:

כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת [נ"א: מֻקְדֶּשֶׁת], אֵינָהּ מַתָּנָה: