משנה מעשרות ה
מעשרות פרק ה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת מעשרות • פרק חמישי ("העוקר שתלים") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו, פטור.
לקח במחובר לקרקע, פטור.
לקט לשלוח לחברו, פטור.
רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק, הרי אלו חייבין.
העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע, חייב, מפני שהוא גרנן.
בצלים, משהשרישו בעליה, טהרו מלטמא.
נפלה עליהם מפולת והם מגולים, הרי אלו כנטועים בשדה.
לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות, ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית.
ואם ביכרו, נוטל את הבַּכּורות ומוכר את השאר.
לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות, להוציא מהן משקין.
ואם הוציא, חייב במעשרות ופטור מן התרומה; שהתורם, בליבו על הקטועים ועל הצדדים ועל מה שבתוך התבן.
הלוקח שדה ירק בסוריא, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, חייב.
ומשבא לעונת המעשרות, פטור, ולוקט כדרכו והולך.
רבי יהודה אומר, אף ישכור פועלים וילקט.
אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? בזמן שקנה קרקע; אבל בזמן שלא קנה קרקע, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, פטור.
רבי אומר, אף לפי חשבון.
המתמד, ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו, פטור.
רבי יהודה מחייב.
מצא יותר על כדי מידתו, מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון.
חורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת, הרי אלו חייבים, שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה.
שום בעל בכי, ובצל של רכפא, וגריסין הקילקין, והעדשים המצריות, רבי מאיר אומר: אף הקרקס, רבי יוסי אומר: אף הקוטנים – פטורים מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית.
זרע לוף העליון, זרע כרישים, זרע בצלים, זרע לפת וצנונות, ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים, פטורים מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאף על פי שאביהן תרומה, הרי אלו יאכלו.
- לְָקַח בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, פָּטוּר.
- לָקַט לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ, פָּטוּר.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם נִמְכָּרִים בַּשּׁוּק,
- הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין:
- חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן.
- בְּצָלִים, מִשֶּׁהִשְׁרִישׁוּ בָּעֲלִיָּה, טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא.
- נָפְלָה עֲלֵיהֶם מַפֹּלֶת וְהֵם מְגֻלִּים, הֲרֵי אֵלּוּ כִּנְטוּעִים בַּשָּׂדֶה:
- וְלֹא בַּשְּׁבִיעִית לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית.
- וְאִם בִּכְּרוּ, נוֹטֵל אֶת הַבַּכּוּרוֹת וּמוֹכֵר אֶת הַשְּׁאָר:
- וְאִם הוֹצִיא, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת,
- וּפָטוּר מִן הַתְּרוּמָה;
- שֶׁהַתּוֹרֵם, בְּלִבּוֹ עַל הַקֻּטָּעִים וְִעַל הַצְּדָדִים וְעַל מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן:
- אִם עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, חַיָּב.
- וּמִשֶּׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, פָּטוּר.
- וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף יִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וִילַקֵּט.
- אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁקָּנָה קַרְקַע;
- אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא קָנָה קַרְקַע,
- אִם עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, פָּטוּר.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- אַף לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
- רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב.
- מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ,
- מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
- הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים;
- שֶׁיָּדוּעַ שֶׁמִּדָּבָר הַגָּמוּר גּוֹרְרִין כָּל הַלַּיְלָה:
- וּבָצָל שֶׁל רִכְפָּא,
- וּגְרִיסִין הַקִּילָקִין,
- וְהָעֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַקַּרְקָס,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף הַקּוֹטְנִים,
- פְּטוּרִים מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
- וְנִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית.
- זֶרַע לוּף הָעֶלְיוֹן,
- זֶרַע כְּרֵשִׁים,
- זֶרַע בְּצָלִים,
- זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת,
- וּשְׁאָר זֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִים,
- פְּטוּרִים מִן הַמַּעַשְׂרוֹת,
- וְנִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית;
- שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה,
- הֲרֵי אֵלּוּ יֵאָכְלוּ:
נוסח הרמב"ם
(א) העוקר שתלים מתוך שלו,
- ונוטע לתוך שלו - פטור.
- לקח במחובר לקרקע - פטור.
- לקח לשלוח לחברו - פטור.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר:
- אם יש כיוצא בהן נמכרין בשוק - הרי אלו חייבין.
(ב) העוקר לפת וצנונות מתוך שלו,
- ונוטע לתוך שלו -
- אם לזרע - חייב, מפני שהוא גורנן.
- בצלים, שהשרישו בעליה -
- טהרו - מלטמא.
- נפלה עליהן מפולת,
- והן מגולין - הרי אלו כנטועין בשדה.
(ג) לא ימכור אדם את פירותיו,
- משבאו לעונת המעשרות - למי שאינו נאמן על המעשרות.
- ולא בשביעית - למי שהוא חשוד על השביעית.
- ואם ביכרו -
- נוטל - את הבכורות.
- ומוכר - את השאר.
(ד) לא ימכור אדם -
- את תבנו, ואת גפתו, ואת זוגיו -
- למי שאינו נאמן על המעשרות - להוציא מהן משקין.
- ואם הוציא -
- חייב - במעשרות.
- ופטור - על התרומה,
- שהתורם - בלבו על הקוטעין,
- ועל הצדדין,
- ועל מה שבתוך התבן.
- שהתורם - בלבו על הקוטעין,
(ה) הלוקח שדה ירק, בסוריה -
- עד שלא באו לעונת המעשרות - חייב.
- משבאו לעונת המעשרות - פטור,
- ולוקט כדרכו - והולך.
- רבי יהודה אומר:
- אף ישכור פועלים ללקט.
- אמר רבן שמעון בן גמליאל:
- במה דברים אמורים? - בזמן שקנה קרקע.
- אבל בזמן שלא קנה קרקע -
- אף עד שלא באו לעונת המעשרות - פטור.
- רבי אומר: לפי חשבון.
(ו) המתמד, ונתן מים במידה,
- ומצא כדי מידתו - פטור.
- רבי יהודה - מחייב.
- מצא יותר על מידתו -
- מוציא עליו ממקום אחר - לפי חשבון.
(ז) חוררי הנמלים,
- שלנו, בצד הערימה החייבת -
- הרי אלו - חייבין,
- שידוע, שמדבר הגמור -
- היו גוררין - כל הלילה.
- שידוע, שמדבר הגמור -
- הרי אלו - חייבין,
(ח) [ז] *הערה 1: שום בעל בכי,
- ובצל של רכפה,
- והגריסין הקלקין,
- ועדשים המצריות,
- רבי מאיר אומר:
- אף הקרקס,
- רבי יוסי אומר:
- אף הקוטנין -
- פטורין - מן המעשרות,
- ונלקחין מכל אדם - בשביעית.
- זרע לוף העליון,
- זרע כרישין,
- זרע בצלים,
- זרע לפת, וצנונות,
- ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין -
- פטורין - מן המעשרות,
- ונלקחין מכל אדם - בשביעית,
- שאף על פי שאביהן תרומה - הרי אלו יאכלו.
- ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין -
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מעשרות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב