משנה מעשרות ג
מעשרות פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק שלישי ("המעביר תאנים") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין.
הפועלים שעמו, בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין.
אבל אם יש להם עליו מזונות, הרי אלו לא יאכלו.
משנה ב
המוציא פועליו לשדה, בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין.
ואם יש להם עליו מזונות, אוכלין אחת אחת מן התאנה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה.
משנה ג
השוכר את הפועל לעשות בזיתים, אמר לו על מנת לאכול זיתים, אוכל אחד אחד ופטור.
ואם צירף, חייב.
לנכש בבצלים, אמר לו על מנת לאכול ירק, מקרטם עלה עלה ואוכל.
ואם צירף, חייב.
משנה ד
מצא קציצות בדרך, אפלו בצד שדה, וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך, ומצא תחתיה תאנים, מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות.
ובזיתים ובחרובים חייבים.
מצא גרוגרות, אם דרסו רוב בני אדם, חייב.
ואם לאו, פטור.
מצא פלחי דבילה, חייב, שידוע שהן מדבר גמור.
והחרובין, עד שלא כנסן לראש הגג, מוריד מהם לבהמה, פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר.
משנה ה
איזו היא חצר שהיא חייבת במעשרות? רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה.
רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה.
רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה, חייבת.
רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר לו: מה אתה מבקש, פטורה.
רבי יהודה אומר, שתי חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה.
משנה ו
הגגות פטורין, אף על פי שהם של חצר החייבת.
בית שער, אכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר.
אם חייבת, חייבין; ואם פטורה, פטורים.
משנה ז
הצריפין והבורגנין והאלקטיות, פטורין.
סוכת גינוסר, אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולים, פטורה.
סוכת היוצרים, הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה.
רבי יוסי אומר, כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים, פטורה.
סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.
משנה ח
תאנה שהיא עומדת בחצר, אוכל אחת אחת ופטור.
ואם צירף, חייב.
רבי שמעון אומר, אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו.
עלה לראשה, ממלא חיקו ואוכל.
משנה ט
גפן שהיא נטועה בחצר, נוטל את כל האשכול.
וכן ברימון, וכן באבטיח, דברי רבי טרפון.
רבי עקיבא אומר, מגרגר באשכולות, ופורט ברימון, וסופת באבטיח.
כוסבר שהיא זרועה בחצר, מקרטם עלה עלה ואוכל.
ואם צירף, חייב.
הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר, אם היו נשמרים, חייבין.
משנה י
תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגינה, אוכל כדרכו ופטור.
עומדת בגינה ונוטה לחצר, אוכל אחת אחת, פטור.
ואם צירף, חייב.
עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ, בחוצה לארץ ונוטה לארץ, הכל הולך אחר העיקר.
ובבתי ערי חומה, הכל הולך אחר העיקר.
ובערי מקלט, הכל הולך אחר הנוף.
ובירושלים, הכל הולך אחר הנוף.
- בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
- הַפּוֹעֲלִים שֶׁעִמּוֹ,
- בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
- אֲבָל אִם יֵשׁ לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת,
- הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ:
- בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
- וְאִם יֵשׁ לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת,
- אוֹכְלִין אַחַת אַחַת מִן הַתְּאֵנָה,
- אֲבָל לֹא מִן הַסַּל, וְלֹא מִן הַקֻּפָּה, וְלֹא מִן הַמֻּקְצֶה:
- אָמַר לוֹ: עַל מְנָת לֶאֱכוֹל זֵיתִים,
- אוֹכֵל אֶחָד אֶחָד וּפָטוּר.
- וְאִם צֵרֵף, חַיָּב.
- לְנַכֵּשׁ בַּבְּצָלִים,
- אָמַר לוֹ: עַל מְנָת לֶאֱכוֹל יָרָק,
- מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל.
- וְאִם צֵרֵף, חַיָּב:
- אָמַר לוֹ: עַל מְנָת לֶאֱכוֹל יָרָק,
- וְכֵן תְּאֵנָה שֶׁהִיא נוֹטָה עַל הַדֶּרֶךְ וּמָצָא תַּחְתֶּיהָ תְּאֵנִים,
- מֻתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
- וּבַזֵּיתִים וּבֶחָרוּבִים, חַיָּבִים.
- מָצָא גְּרוֹגְרוֹת,
- אִם דָּרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם, חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר.
- מָצָא פִּלְחֵי דְּבֵלָה, חַיָּב, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהֵן מִדָּבָר גָּמוּר.
- וְהֶחָרוּבִין, עַד שֶׁלֹּא כְּנָסָן לְרֹאשׁ הַגָּג,
- מוֹרִיד מֵהֶם לַבְּהֵמָה, פָּטוּר,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:
- מוֹרִיד מֵהֶם לַבְּהֵמָה, פָּטוּר,
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- חָצֵר הַצּוֹרִית, שֶׁהַכֵּלִים נִשְׁמָרִים בְּתוֹכָהּ.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד נוֹעֵל, פְּטוּרָה.
- רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ מִלֶּאֱכוֹל בְּתוֹכָהּ, חַיֶּבֶת.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁנִּכְנָס לָהּ וְאֵין אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, פְּטוּרָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ,
- הַפְּנִימִית חַיֶּבֶת,
- וְהַחִיצוֹנָה פְִּטוּרָה:
- שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ,
- בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כֶּחָצֵר;
- אִם חַיֶּבֶת, חַיָּבִין;
- וְאִם פְּטוּרָה, פְּטוּרִים:
- סֻכַּת גִּנּוֹסָר, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֵחַיִם וְתַרְנְגוֹלִים, פְּטוּרָה.
- סֻכַּת הַיּוֹצְרִים,
- הַפְּנִימִית חַיֶּבֶת,
- וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁאֵינָה דִּירַת הַחַמָּה וְדִירַת הַגְּשָׁמִים, פְּטוּרָה.
- סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג,
- רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
- אוֹכֵל אַחַת אַחַת וּפָטוּר.
- וְאִם צֵרַף, חַיָּב.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אַחַת בִּימִינוֹ וְאַחַת בִּשְׂמֹאלוֹ וְאַחַת בְּפִיו.
- עָלָה לְרֹאשָׁהּ, מְמַלֵּא חֵיקוֹ וְאוֹכֵל:
- נוֹטֵל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל,
- וְכֵן בָּרִמּוֹן, וְכֵן בָּאֲבַטִּיחַ,
- דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מְגַרְגֵּר בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וּפוֹרֵט בָּרִמּוֹן, וְסוֹפֵת בָּאֲבַטִּיחַ.
- כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶּחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל.
- וְאִם צֵרַף, חַיָּב.
- הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבֶּחָצֵר,
- אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין:
- אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר.
- עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה וְנוֹטָה לֶחָצֵר,
- אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר;
- וְאִם צֵרַף, חַיָּב.
- עוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ וְנוֹטָה לְחוּצָה לָאָרֶץ,
- בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנוֹטָה לָאָרֶץ,
- הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר.
- וּבְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,
- הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר.
- וּבְעָרֵי מִקְלָט, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.
- וּבִירוּשָׁלַיִם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף:
נוסח הרמב"ם
(א) המעביר תאנים בחצרו, לקצות -
- בניו, ובני ביתו - אוכלין, ופטורין.
- והפועלין שעימו -
- זמן שאין להם עליו מזונות - אוכלין, ופטורין.
- ואם יש להם עליו מזונות - הרי אלו, לא יאכלו.
(ב) המוציא את פועליו בשדה -
- בזמן שאין להם עליו מזונות - אוכלין, ופטורין.
- אבל אם יש להם עליו מזונות -
- אוכלין אחת, אחת - מן התאנה.
- אבל - לא מן הסל,
- ולא מן הקופה,
- ולא מן המוקצה.
(ג) השוכר את הפועל,
- לעשות עימו בזיתים -
- אמר לו: "על מנת לאכל בזיתים" -
- אוכל אחת, אחת - ופטור.
- ואם צירף - חייב.
- אמר לו: "על מנת לאכל בזיתים" -
- לנכש בבצלים -
- אמר לו: "על מנת לאכל ירק" -
- מקרטם עלה, עלה - ואוכל.
- ואם צירף - חייב.
- אמר לו: "על מנת לאכל ירק" -
(ד) מצא קציצות בדרך, אפילו בצד שדה קציצות,
- וכן תאנה שהיא נוטה לדרך, ומצא תחתיה תאנים -
- מותרות - משום גזל,
- ופטורות - מן המעשרות.
- מותרות - משום גזל,
- בזיתים, ובחרובין - חייבין.
- מצא גרוגרות -
- אם דרסן רוב אדם - חייב.
- ואם לאו - פטור.
- מצא פלחי דבלה - חייב,
- שידוע שהן מדבר הגמור.
- החרובין -
- עד שלא כנסן לראש הגג - מוריד מהן לבהמה, ופטור,
- מפני שהוא מחזיר את המותר.
- עד שלא כנסן לראש הגג - מוריד מהן לבהמה, ופטור,
(ה) איזו היא חצר שהיא חייבת במעשרות? -
- רבי ישמעאל אומר:
- חצר הצורית - שהכלים נשמרין בתוכה.
- רבי עקיבה אומר:
- כל שאחד פותח, ואחד נועל - פטורה.
- רבי נחמיה אומר:
- כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה - חייבת.
- רבי יוסי אומר:
- כל שנכנס לה, ואין אומרין לו "מה אתה מבקש" - פטורה.
- רבי יהודה אומר:
- שתי חצרות, זו לפנים מזו -
- הפנימית - חייבת.
- והחיצונה - פטורה.
- שתי חצרות, זו לפנים מזו -
(ו) הגגות - פטורין,
- אף על פי שהן - של חצר החייבת.
- וכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת,
- הרי אלו כחצר -
- אם חייבת - חייבין.
- ואם פטורה - פטורין.
- הרי אלו כחצר -
(ז) הצריפין, והבורגנין, והאלקטיות - פטורין.
- סוכת גינוסר -
- אף על פי שיש בה ריחיים, ותרנגולין - פטורה.
- סוכת היוצרין -
- הפנימית - חייבת.
- והחיצונה - פטורה.
- רבי יוסי אומר:
- כל שאינה דירת החמה,
- או דירת הגשמים - פטורה.
- כל שאינה דירת החמה,
- סוכת החג, בחג -
- רבי יהודה - מחייב.
- וחכמים - פוטרין.
(ח) תאנה שהיא עומדת בחצר -
- אוכל אחת, אחת - ופטור.
- ואם צירף - חייב.
- רבי שמעון אומר:
- אחת - בימינו,
- ואחת - בשמאלו,
- ואחת - בפיו.
- עלה לראשה -
- ממלא את חיקו - ואוכל.
(ט) גפן שהיא נטועה בחצר -
- נוטל - את כל האשכול,
- וכן ברימון,
- וכן באבטיח - דברי רבי טרפון.
- רבי עקיבה אומר:
- מגרגר - באשכול,
- ופורט - ברימון,
- וסופת - באבטיח.
- כוסבר שהיא זרועה בחצר -
- מקרטם עלה, עלה - ואוכל.
- ואם צירף - חייב.
- הסיאה, והאיזוב, והקורנית שבחצר -
- אם היו נשמרין - חייבין.
(י) תאנה שהיא עומדת בחצר, ונוטה לגינה -
- אוכל כדרכו - ופטור.
- עומדת בגינה, ונוטה לחצר -
- אוכל אחת, אחת - ופטור.
- ואם צירף - חייב.
- עומדת בארץ, ונוטה לחוצה לארץ,
- או עומדת בחוצה לארץ, ונוטה לארץ -
- הכל הולך - אחר העיקר.
- או עומדת בחוצה לארץ, ונוטה לארץ -
- ובבתי ערי חומה -
- הכל הולך - אחר העיקר.
- ובערי מקלט -
- הכל הולך - אחר הנוף.
- ובירושלים -
- הכל הולך - אחר הנוף.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה מעשרות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב