משנה מעשרות ה ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ה · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות, ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית.

ואם ביכרו, נוטל את הבַּכּורות ומוכר את השאר.

משנה מנוקדת

לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת פֵּרוֹתָיו מִשֶׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,

וְלֹא בַּשְּׁבִיעִית לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית.
וְאִם בִּכְּרוּ, נוֹטֵל אֶת הַבַּכּוּרוֹת וּמוֹכֵר אֶת הַשְּׁאָר:

נוסח הרמב"ם

לא ימכור אדם את פירותיו,

משבאו לעונת המעשרות - למי שאינו נאמן על המעשרות.
ולא בשביעית - למי שהוא חשוד על השביעית.
ואם ביכרו -
נוטל - את הבכורות.
ומוכר - את השאר.

פירוש הרמב"ם

עונת המעשרות - כבר קדם זכרם.

ובארנו גם כן במסכת שביעית, באיזה דרך ימכרו פירות שביעית ולאיזה אדם מותר למכרם ואיך, ובארנו כי אלו הדמים שהם נמכרים בהם ייאכלו בשביעית, והדבר הנמכר לא נסתלק ממנו דין השביעית, והוא אמרם לשם "האחרון האחרון נתפש בשביעית, והפרי עצמו אסור", וכבר בארנו זה בפרק הרביעי מזו המסכתא. וכן אמרו (פ"ד מ"ט שם) "ושאר כל פירות האילן, כעונתם למעשרות כן עונתם לשביעית".

ואם היו כל הפירות לא באו לעונת המעשרות, מלקט הבכורות, ומוכר את השאר שלא נתחייבו במעשרות:

פירוש רבינו שמשון

לא ימכור אדם פירותיו. בירושלמי מפרש לא ימכור שדהו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן :

ואמרינן (הל' ב) בירושלמי תני רבי שמעון מתיר שהוא אומר לו הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך עבר ומכר מעשר את שהוא אוכל ואינו מעשר מה שהוא מוכר ואין אנו אחראין לרמאין והך סיפא כרבנן:

ואם ביכרו. אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת המעשרות והשאר לא הגיעו עדיין נוטל את הבכורות ומוכר השאר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא ימכור אדם פירותיו וכו' - דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט):

ואם בכרו - אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת מעשרות והשאר לא הגיעו, נוטלן ומוכר את השאר:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא ימכור אדם את פירותיו וכו':    ומפ' בירוש' שאפי' שמוכר שדהו עם פירותיו לא אמרן דפירות טפלה נינהו תניא ר"ש מתיר מפני שהוא אומר לו לכהן וללוי הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך:

ולא בשביעית:    כגון פירות האילן דשרו בשביעית ומוכר שדהו עם פירותיו דפירותיו הפקר הן אי נמי שמכרן בשביעית קודם עונת המעשרות. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דגם בשביעית אינו אסור אלא משבאו לעונת המעשרות ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

לא ימכור אדם את פירותיו:    אפי' במחובר:

משבאו לעונת המעשרות:    כפ"ב מ"ב:

ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית:    דאינו נזהר בדיניו שאסור לסחורה ולמלוגמא וכדומה דרק לאכילה נתנה. וגם אסור לאכלן אחר הביעור והמוכר לחשוד בהנך עבר אלפני עור וגו' ועי' שביעית פ"ד ט':

ואם בכרו:    שיש מהפירות שהגיעו ויש שלא הגיעו לעונת המעשרות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים