רש"ש על המשנה/מעשרות/ה

רש"ש על המשנה מסכת מעשרות פרק ה

<< · רש"ש על המשנה · מסכת מעשרות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ה

ארשב"ג כו' אבל כו' אם עד שלא בא לעה"מ פטור. לכאורה הל"ל אפילו עד שלא כו' וכבפי' הרמב"ם והר"ש. ועי' בתוי"ט שהביא נ"א. ולפי' שלפנינו י"ל דנקיט אשיגרת לישנא דת"ק. ולפמש"כ בברכות (נ"ד) דמצינו לשון אם דמשמש לפעמים בלשון אפי' א"ש בפשיטות. ועתה אוסיף עוד דהא דמצינו דכי משמש בלשון אע"פ כמש"כ בתל"ע בהוראתו הששית. הוא בכלל שמוש אי שאמרו חז"ל אחרי שמצאנו דאם (שהוא אי) משמש בלשון זה. אח"ז מצאתי שכוונתי בזה לפי' רש"י פ' תשא (ל"ד ט') [וכפירש"י בב"מ קי"ב קרא דאל תגזול דל כי דל הוא]:

ו

ברע"ב ד"ה ר"י מחייב כו' אלא נשאר חצי כו' ל"ד במחכ"ת. דהוא כלשנא דר"א אליבא דאחרים בהמו"פ ע"ש ובמ"ש הרב לעיל בדברי חכמים:

ח

שאף על פי שאביהן תרומה כו'. ונראה לי דשי"ן מן שאע"פ הוא במקום ו' כמו בריש ביצה שאפר כירה כו'. ופי' הרמב"ם שאביהן היינו הזרעונים לכאורה תמוה דכיון דהם פטורין מהמ"ע איך שייכא בהם תרומה וצריך לומר דאף שהם פטורים מכל מקום אם קרא עליהם שם תרומה אסורים לזרים. וכה"ג מצינו לעיל בפ"י דתרומות מ"ו בעצי תלתן. ודע דבירושלמי בעובדא דהאי איתתא הביאו הר"ש משמע כפירוש הרמב"ם. מ"מ בחבורו נראה שחזר בו לפירוש הר"ש: שם בתוי"ט ד"ה שום בעל בכי כו' וכן הר"ש כו' כתב דבכי הוא שם מקום. וכן בפסחים (קי"ז) פסל מיכה עומד בבכי ופירש"י באותו מקום. ודע דלפי הרמב"ם ק"ל מדוע לא נשנית משנה זו ברפ"ט דשביעית ע"ש: