משנה מעשרות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) העוקר שתלים מתוך שלו,

ונוטע לתוך שלו - פטור.

לקח במחובר לקרקע - פטור.

לקח לשלוח לחברו - פטור.

רבי אלעזר בן עזריה אומר:

אם יש כיוצא בהן נמכרין בשוק - הרי אלו חייבין.

(ב) העוקר לפת וצנונות מתוך שלו,

ונוטע לתוך שלו -

אם לזרע - חייב, מפני שהוא גורנן.

בצלים, שהשרישו בעליה -

טהרו - מלטמא.

נפלה עליהן מפולת,

והן מגולין - הרי אלו כנטועין בשדה.

(ג) לא ימכור אדם את פירותיו,

משבאו לעונת המעשרות - למי שאינו נאמן על המעשרות.

ולא בשביעית - למי שהוא חשוד על השביעית.

ואם ביכרו -

נוטל - את הבכורות.

ומוכר - את השאר.

(ד) לא ימכור אדם -

את תבנו, ואת גפתו, ואת זוגיו -

למי שאינו נאמן על המעשרות - להוציא מהן משקין.

ואם הוציא -

חייב - במעשרות.

ופטור - על התרומה,

שהתורם - בלבו על הקוטעין,

ועל הצדדין,

ועל מה שבתוך התבן.

(ה) הלוקח שדה ירק, בסוריה -

עד שלא באו לעונת המעשרות - חייב.

משבאו לעונת המעשרות - פטור,

ולוקט כדרכו - והולך.

רבי יהודה אומר:

אף ישכור פועלים ללקט.

אמר רבן שמעון בן גמליאל:

במה דברים אמורים? - בזמן שקנה קרקע.

אבל בזמן שלא קנה קרקע -

אף עד שלא באו לעונת המעשרות - פטור.

רבי אומר: לפי חשבון.

(ו) המתמד, ונתן מים במידה,

ומצא כדי מידתו - פטור.

רבי יהודה - מחייב.

מצא יותר על מידתו -

מוציא עליו ממקום אחר - לפי חשבון.

(ז) חוררי הנמלים,

שלנו, בצד הערימה החייבת -

הרי אלו - חייבין,

שידוע, שמדבר הגמור -

היו גוררין - כל הלילה.

(ח) [ז] *הערה 1: שום בעל בכי,

ובצל של רכפה,

והגריסין הקלקין,

ועדשים המצריות,

רבי מאיר אומר:

אף הקרקס,

רבי יוסי אומר:

אף הקוטנין -

פטורין - מן המעשרות,

ונלקחין מכל אדם - בשביעית.

זרע לוף העליון,

זרע כרישין,

זרע בצלים,

זרע לפת, וצנונות,

ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין -

פטורין - מן המעשרות,

ונלקחין מכל אדם - בשביעית,

שאף על פי שאביהן תרומה - הרי אלו יאכלו.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה מעשרות ה

משנה מעשרות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב