פתיחת התפריט הראשי

ברטנורא על כתובות יב

(א)

הנושא את האשה ופסקה עמו - בשטר וקנין, או שאמר לעדים אתם עדי שאני מחייב עצמי לזון את בתה שיש לה מאיש אחר:

לכשתבוא אצלי - כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:

מוליד לה מזונותיה למקום שאמה שם - דקיי"ל בת אצל אמה בין גדולה בין קטנה כל זמן שהאם רוצה, והבן עד שש שנים אצל אמו וחייב האב לפרנסו והוא אצל אמו אם האם רוצה:

(ב)

בנותיהן ניזונות מנכטים בני חורין - ולא ממשועבדים, שאין מוציאים למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם, שאין הלקוחות יודעים כמה יעלו המזונות כי היכי דליזהרו להניח להם מקום לגבות:

והיא ניזונת - אותה הבת:

שהיא כבעלת חוב - שיש לה עליהן שטר מזונות :

כל זמן שאת עמי - ולא אם אמות או תמותי או אגרשך:

(ג)

ונותנין לה מדור - וכן כלי תשמיש ועבדים ושפחות שהיתה משתמשת בהם בחיי בעלה. ואם נפל הבית אין חייבים לבנות לה בית אחר, דאת תהא יתבא בביתי תנן . ואפילו רצתה לבנותו מממונה אין שומעין לה:

אם את אצלנו יש ליר מזונות - שברכת הבית ברובה :

(ד)

כל זמן שהיא בבית אביה - והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:

גובה כתובתה - כשתרצה:

שתעשה טובה - מנכסי יתומים, נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה :

וחכמים אומרים - לא הוזכרו חמש ועשרים שנה להפסידה כתובתה בשביל הטובה שתעשה מנכסי היתומים אלא לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלה, הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה שמפני שמכבדים אותה היא בושה לתבוע כתובתה, אבל בבית אביה מששתקה כ"ה שנים מחילה היא:

מתה יורשיה מזכירין כתובתה - כלומר צריכין לתבוע כתובתה בתוך כ"ה שנה. ודוקא כשנשבעה על כתובתה קודם שמתה הוא דיורשיה יכולים לתבוע כתובתה. אבל אם לא נשבעה על כתובתה, אין יורשיה יורשים מכתובתה כלום, שאין אדם מוריש שבועה לבניו: