משנה כתובות ב ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ב · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

וכן שני אנשיםיז, זה אומר: כהן אני, וזה אומר: כהן אני, אינן נאמנין.

ובזמן שהן מעידין זה את זה, הרי אלו נאמניןיח.

משנה מנוקדת

וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים,

זֶה אוֹמֵר: כֹּהֵן אֲנִי,
וְזֶה אוֹמֵר: כֹּהֵן אֲנִי,
אֵינָן נֶאֱמָנִין.
וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה אֶת זֶה,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין:

נוסח הרמב"ם

וכן שני אנשים זה אומר כוהן אני וזה אומר כוהן אני אינן נאמנין ובזמן שהן מעידין זה את זה הרי אלו נאמנין.


פירוש הרמב"ם

הרמב"ם לא פירש משנה זו.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אינן נאמנים - ליתן להם תרומה יח:

ובזמן שהן מעידין זה על זה - שכל אחד אומר אני וחברי כהן:

פירוש תוספות יום טוב

וכן שני אנשים וכו'. וצריכין כל הני מתניתין לאשמעינן דהפה שאסר הוא הפה שהתיר דאי תנא מודה ר"י משום דאיכא דררא דממונא. פירש"י הלכך אי לאו פשיטא דמלתא שלקחה מאביו לא היה אומר של אביך וגורם לעצמו הפסד ממון. ותוספות פירשו בשם ר' חננאל דאיכא דררא דממונא שהאומר הוא מוחזק בשדה ע"כ. אבל עדים דליכא דררא דממונא אימא לא. ואי תנא עדים משום דלעלמא אבל איהו דלנפשיה אימא לא. ואי אשמעינן הני תרתי משום דממונא אבל א"א דאיסורא אימא לא. ונשביתי וטהורה אני משום סיפא ואם משנשאת כו' דאי משום אם יש עדים כו' הא שמעינן לה ממתניתין דלקמן עיר שכבשוה כרכום כו'. תוספות. ושתי נשים שנשבו לאשמעינן דלא חיישינן לגומלין. וכן שני אנשים משום פלוגתא דר' יהודה ורבנן. גמרא:

אינן נאמנים וכו'. פירש הר"ב ליתן להם תרומה פירש הר"ן דאורייתא דכל עד א' נאמן באיסורא וכ"ש במילתא דעבידא לגלויי. ולא נתחוורו לו דברי הרמב"ם. דכתב בפ"ק מהא"ב דלתרומה דאורייתא צריך שני עדים. ועיין מ"ש במשנה דלקמן בס"ד:

ובזמן שהן מעידין זה את זה לשון הר"ב שכל אחד אומר אני וחברי כהן וכן לשון רש"י. ולעיל בשבויה לא דקדקו לכתוב*) כל אחת אומרת אני וחברתי טהורה ולא ידעתי למה ובברייתות בגמרא מתנו בשבויה אני וחברתי טהורה. וכן אני כהן וחברי כהן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על המשנה) וכן כו'. וצריכי [כל הני דמתניתין], דאי תני מודה ר' יהושע, משום דאיכא דררא דממונא, פירש רש"י, הלכך אי לאו פשיטא דמלתא שלקח מאביו לא היה אומר של אביך וגורם לעצמו הפסד ממון. ור"ח פירש, דאיכא דררא דממונא שהאומר הוא מוחזק בשדה. אבל עדים דליכא דררא דממונא אימא לא. ואי תני עדים, משום דלעלמא, אבל איהו דלנפשיה אימא לא. ואי תני הני תרתי, משום דממונא, אבל אשת איש דאיסורא אימא לא. ונשביתי כו' משום סיפא ואם משנשאת כו'. ושתי נשים כו' לאשמעינן דלא חיישינן לגומלין. וכן שני אנשים משום פלוגתא דרבי יהודה. גמרא:

(יח) (על הברטנורא) [נאמנין. אפילו בתרומה] דאורייתא. דכל ען אחד נאמן באיסורא וכל שכן במלתא דעבידא לגלויי. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

וכן שני אנשים:    לא גרסי' שנשבו רש"י ז"ל. וביד פ' עשרים דהלכות א"ב סי' י"א י"ג ובטור א"ה סי' ב' ז'. ובגמ' פריך כל הני דתנא מתני' לאשמועי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר למה לי ומשני צריכי וכו' עד ואי אשמועי' הני תרתי משום דממונא אבל א"א דאיסורא אימא לא קמ"ל:

[הגהה אמר המלקט קשה לע"ד דליתני אשת איש דאיסורא וכ"ש תרתי קמייתא דממונא ונלע"ד דיש לומר דאי הוה תנא אשת איש בלחוד ה"א דוקא בא"א הוא דכי יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת משום דהוי איסורא אבל תרתי קמייתא דלא הוי רק ממונא אפי' יש עדים שהיא של אביו או שהוא כתב ידם ה"א דלהוו נאמנים להכי תנא כולהו ע"כ]: וכתבו תוס' ז"ל אבל הכא דליכא דררא לא וכו' קשה לרשב"א הא איצטריך גבי עדי' דמהמני במגו לפסול השטר דהא אע"ג דר"מ פליג אסיפא מודי ברישא ע"כ פי' בסיפא גבי עדים שאמרו כתב ידינו הוא זה וכו' כדכתיבנא לעיל סי' ג' מודה ברישא גבי הא דר' יהושע שדה זו של אביך היתה וכו' א"כ רבותא טובא קמ"ל למיתני דנאמנים העדים לומר כתב ידינו הוא זה לאפוקי דר"מ אע"ג דמודה ברישא כך נלע"ד וכן מצאתי אח"כ שפי' ר"ש לוריא ז"ל: עוד כתבו ז"ל שתי נשים שנשבו למה לי דאי לאשמועי' דאחת נאמנת על חברתה הא בהדיא תנן לקמן דאפי' עבד ושפחה נאמנים ע"כ: עוד כתבו ז"ל וכן שני אנשים למה לי משו' דבעי למתני פלוגתא דר' יהודה ורבנן אבל בשתי נשים משמע דלא פליג ר' יהודה משו' דבשבויה הקלו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

אינן נאמנין:    דאפילו לתרומה דרבנן צריך על כל פנים עד אחד וכדמסיק:

ובזמן שהן מעידין זה את זה:    אני וחבירי כהן:

הרי אלו נאמנין:    ובח"ל שאין תרומה נוהג, הבא ואומר כהן אני, נאמן לעלות לתורה ראשון ולישא כפיו [(שו"ע אה"ע, ג)], ואף דאיכא למיחש שיפדו בכורים על ידו. בזה לא נעשה איסור, דממון איתא בחזרה, ותו דגם שאר כהני בזה"ז רק כהני חזקה נינהו. וכל הני הפה שאסר התיר דפרקן, צריכי, דבשדה זו של אביך, קמ"ל אף שנהנה עי"ז, ובעדים שאמרו, אף שאין מוחזקים כשדה זו של אביך, וקמ"ל אף בא"א, לאשמעינן דאף באיסורא אמרינן הפה שאסר וכו', וקמ"ל שבוייה, משום סיפא, דאם משנשאת באו עדים וכו', ובב' נשים שנשבו קמ"ל דלא חיישינן לגומלין, ובשני אנשים קמ"ל פלוגתא דר"י ורבנן:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים