רמב"ם על חולין י
ראו גם נוסח המשנה חולין י רמבם
חולין פרק י
עריכההראייה מן "אותם" שהוא מיעוט לאלו, והוא שמקיש לעניינים אחרים, רוצה לומר חזה ושוק:
כל העניין הזה מבואר ונגלה. ועוד יתבארו דיני כל עיקר מאלו הדינים ופירושו בפרק שני מבכורות:
הבכור הזה הוא שהגיע ליד הכהן, מפני שהבכור הוא של כהן כמו שנתבאר בהקדמת הסדר הזה, ונפל בו מום ברשות הכהן ומכרו לישראל, שאין הבכור זה חייב מתנות כל עיקר, אחר כך נתערב אצל ישראל עם אחרים, והרי דינו כפי מה שזכר.
ומה שאמר פטור מן המתנות - רוצה לומר הטבח, לפי שהעיקר בידינו "הדין עם הטבח, והוא הנתבע במתנות". ואפילו היה כהן, מוציאים אותם מידו ונותנין אותם לזולתו.
ומה שאמר צריך שירשום - הוא שירשום חלקו ומתנתו, ויניח המתנות במקומותן. ואם התנה בעיקר השותפות שאינו משתתף עמהם במתנות, אלא שהן עומדים במקומן, אינו צריך שירשום:
זרוע - היא היד הימין, וכבר נתבאר לך מגבול היד וממה שביארתי על הארכובה למעלה. ושני פרקים נוטל הכהן, האחד הוא המפורסם אצל בני אדם שהוא "רגל" הנמכר עם הראש בבהמה דקה, והפרק שלמעלה ממנו והוא הנקרא אצל העם "זרוע" ונמכר עם הבשר.
ודע, שהלשון עם שני הלחיים תחשב, והוא מכלל מתנות כהונה, וכתב התלמוד "אמר ליה רבא לשמעיה, זכי לי מתנתא דבעינא למיכל לישנא בחרדלא".
ודע,
- שהמתנות האלו [מוכרן הכהן ו]נותן למי שירצה, ואף על פי שלא יגיעו לידו, לפי שאין בהן קדושה.
- ונותנים אותו גם כן לכהנת, והבעל אוכל בשביל אשתו כשהיא כהנת.
- ואין הלוי חייב לתת מתנות.
- ואם לא נזדמן כהן במדינה, נוטל אותן הטבח לעצמו בדמים, ונותן הדמים לכהן.
- והכלאים חייבים במתנות גם כן.
- ואם עבר השוחט ולא נתן מתנות כהונה לא נאסר הבשר באכילה, אבל חייב נידוי כפי מה שכתוב בתלמוד.
- ואין מותר לקנות ממנו המתנות, כדי שלא תחזיק ידיו על הגזל.
- ואם עבר העובר וקנה אותו אינו נאסר באכילה, לפי שעיקר בידינו שמתנות כהונה נגזלות אין הכהן רשאי לתבוע אלא לטבח, לא למי שיאכל.
- ולפי דעתי, זהו לעניין הדין ממי מוציא הדמים. אבל אכילת המתנות האמתיות בעצמן מכל מקום הוא גזל, ואיני רואה שום צד להתיר זה לכתחילה.
- וראוי שתדע מה שאמרו "מתנות כהונה אינן נאכלות אלא צלי, ואינן נאכלות אלא בחרדל, כדי שיהיו חביבים אצלם כדרך שהמלכים אוכלים".
- ואמרו "ונתן לכהן, ונתן, ולא שיטול מעצמו", לפי שאין מותר לו לזלזל בעצמו וליטול מתנותיו, ואין ראוי לנו להצריכו לכך.
- ואמרו "הזרוע לאחד, הקיבה לאחד, לחיים לשנים".
- ואם היו מתנות שור מחלקים אותן.
- (לפי ש)אין מותר בכל מתנות כהונה לתתם לאיש אחד, וכבר מנעו מזה מאד.
וסובך של רגל - שכבת הרגל, רצה לומר ענפי המיתרים.
ואין הלכה כרבי יהודה:
משנה חולין, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב